Skip to content

תורתו של הבודהה – מהי? דת, פילוסופיה, דרך חיים, או אולי גם, ובעיקר, משהו אחר?

דצמבר 3, 2012

תורתו של הבודהה, מהי? האם היא דת? האם היא פילוסופיה? האם היא דרך חיים? או אולי היא גם דת וגם פילוסופיה, או פילוסופיה שהיא דרך-חיים, או רק דרך חיים, או רק פילוסופיה, או רק דת? האם יכול להיות שהיא דת אם אין בה אלוהים או אלים? ואולי יש בתורתו של הבודהה משהו נוסף לכל אלה?

ובכן, נתחיל בשאלה – האם תורתו של הבודהה, להלן “הבודהיזם”, היא דת? התשובה היא כן רבתי. מדוע? זאת משום שבבודהיזם, כמו בדתות אחרות, ישנה ישות מטאפיזית שמשמשת כמוקד לטקסים ופולחנים של אהבה וכבוד אליה. אמנם הישות הזו אינה אל במובן שאנחנו מכירים מהדתות המונותאיסטיות או הפוליתאיסטיות, אבל הישות הזו, שבבודהיזם היא הבודהה עצמו, ובזרמים מסוימים בנוסף אליו אלה הם הבודהיסטוות (שלצורך רשומה זו אתייחס אליהם בקיצור נמרץ כבודהות בהתהוות), זוכים לאותן עוצמות של אהבה, כבוד ויראה כפי שחסידיהן של הדתות המונותאיסטיות או הפוליתאיסטיות מעניקים לאל או לאלים שלהם. וכמו שבדתות אחרות האל או האלים הם קדושים, כך בבודהיזם הבודהה והבודהיסטוות הם קדושים. כמו שבדתות אחרות ישנם חסידים ותלמידים קדושים, כך גם בבודהיזם ישנם תלמידים וחסידים קדושים. כמו שבדתות אחרות יש כתבי קודש הזוכים למעמד מיוחד, וישנם מקומות קדושים לעלייה ברגל, כך גם בבודהיזם דרשותיו של הבודהה ושל תלמידיו הינם כתבי הקודש ויש מקומות קדושים לעלייה לרגל. אם כן אנחנו יכולים לראות לאור כל העובדות הללו שלבודהיזם יש את כל המאפיינים של דת, והוא אכן דת.

האם תורתו של הבודהה היא פילוסופיה? גם כאן התשובה היא כן רבתי; כמו בפילוסופיות אחרות שיש בהן הגות מעמיקה ומתוחכמת אודות הקיום, הידע, המציאות, השפה, ההכרה, ההיגיון והמוסר, כך גם בבודהיזם יש הגות עמוקה ומתוחכמת אודות עניינים אלה. אם כן אנחנו יכולים לראות שתורתו של הבודהה, היא אכן, פילוסופיה.

האם תורתו של הבודהה היא דרך-חיים? כאן, לפני שאענה על שאלה זו, ברצוני להבהיר שגיליתי אצל רבים מן האנשים ששוחחתי איתם או הרציתי בפניהם אודות הנושאים הנידונים ברשומה זו, בלבול מסוים. והבלבול הזה הוא בלבול בין דת לבין דרך-חיים שלדעתם אינה דת, או לבין פילוסופיה שהיא גם דרך-חיים. ברצוני להתיר את הבלבול הזה ולומר שאף-על-פי שלא כל דרך חיים היא דת, כל דרך חיים מבוססת על פילוסופיה כלשהי שמתווה את עיקריה, כל דת היא בהכרח גם דרך חיים, ולכל דת יש גם פילוסופיה משלה. דוגמה בולטת לכך שדת היא דרך חיים נוכל למצוא בדת שבצורה זו או אחרת נולדנו אליה פה בישראל: היהדות מתווה בפנינו את הדרך שבה נאכל (כשרות), את הדרך שבה נקים בית ומשפחה (נידה וטהרה), 3 תפילות ביום, שבתות וחגים. מהם כל אלה אם לא דרך-חיים שבהתאם להנחיותיה היהודי המאמין חי את חייו? ואם אנחנו מדברים אודות תורתו של הבודהה, הרי שגם היא כמובן דרך-חיים. מהם מדיטציה לעשות וכללים של מוסר ואתיקה לשמור, אם לא פעולות ועקרונות שמנחים את הדרך שבה אנחנו חיים? לכן נוכל לומר שכן, תורתו של הבודהה היא בוודאי גם דרך-חיים.

לאור הדברים הללו נוכל לראות שתורתו של הבודהה היא גם דת, גם פילוסופיה וגם דרך-חיים, והם שזורים וכרוכים זה בזה ללא הפרד.

אולם מעבר להיותה של תורתו של הבודהה דת, פילוסופיה ודרך-חיים, היא למעשה אוסף של הנחיות והדרכות לפיתוח, טיפוח, שינוי, והתמרה של התודעה: מתודעה שנשלטת רוב הזמן ע’’י רגשות שליליים ושתופשת את המציאות באופן חלקי ומעורפל לתודעה שמונעת בכוחם של רגשות חיוביים ושתופשת את המציאות נכוחה ובאופן בלתי אמצעי. מתודעה קטנונית המרוכזת באני – לתודעה רחבה מלאה בחוכמה, באהבה ובחמלה לכל ושאינה נושאת פנים לאף אחד. מתודעה מכווצת, נרגנת וחרדה תדיר, לתודעה השרויה בשלווה עמוקה ומשוחררת לחלוטין מפחד. מתודעה שחיה וחווה את עצמה בצמצום – לתודעה שחיה וחווה את עצמה במלוא שלמותה. מתודעה שחיה את חייה בשינה יחסית – לתודעה ערה לחלוטין.

פיתוח, טיפוח, שינוי והתמרה של התודעה, אלה הם עיקר תורתו של הבודהה, המהות והליבה שלה; ואילו היבטיה הדתיים, הפילוסופיים, והמנחים כדרך-חיים, אלה הם מסגרת התמוכות שמזינות, שומרות ומייצבות את הליבה הזו. הם כמובן חלק בלתי נפרד ממנה, אבל אינם מהותה.

מודעות פרסומת

From → כללי

3 תגובות
  1. יוסף כהן permalink

    תודה רבה 🙂

    אהבתי

  2. קודם כל תודה יוסף על ביקורך והתעניינותך 🙂

    ספציפית לשאלתך, אינני יודע בדיוק למה אתה מתכוון בה. אם אנחנו מדברים על דת במובן של "חוק", ועל דבקות כרגש "דתי", חושבני שלא רק שהבודהה היה סומך ידו על כך אלא אנחנו יכולים למצוא בדרשותיו סימוכין לכך שהוא עודד את תורתו כ"חוק" (וזהו בדיוק אחד ממשמעויותיה הראשיות של המילה "דהרמה" בשפות פאלי וסנסקריט). במובנים האלה, הבודהה בוודאי ובוודאי שהיה דתי.

    אולם אם אתה מדבר על גילויים מאוחרים יותר של דתיות, כלומר על המקדשים, הפסלים, המזמורים וכד' – אינני יודע מה הבודהה היה אומר על כך. בכל מקרה העובדה היא שכל ממשיכיו אחריו ראו בכל אלה גילויים נאותים וראויים של הדהרמה שלימד: הפסלים משמשים כהשראה לאיך שנראית ההתעוררות (ההארה) פיזית, השראה רוחנית ורגשית מבחינת האיכויות הנשגבות שהבודהה מגלם וכהיבטים פיזיים של תנוחות המדיטציה. המקדשים כמקומות התכנסות משותפים של תרגול ואחווה בין התלמידים והמתרגלים, המזמורים מעוררים השראות של דבקות ומסירות, וכן שרים את הדהרמה וכד'.

    אהבתי

  3. יוסף כהן permalink

    היי . . .
    ראשית הבלוג מעניין ומעשיר ונכנס לרשימת המועדפים שלי . .. 🙂
    לגבי הבודהיזם כדת – אני חושב שבהחלט הבודהיזם ה"מקורי" וה"אותנטי" הוא דת , אך כיום יש אנשים רבים במערב התופסים אותו כפילוסופיה לא דתית. חלקם משתייכים במוצהר לדתות אחרות.
    אינני רואה זאת כ"טוב" או "רע" , אלא פשוט כעניין ש"ישנו" ואי אפשר להתעלם ממנו.
    אני אישית כלפי עצמי אינני מקבל את הבודהיזם כדת , אך אני מקבל אותו כפילוסופיה "חוויתית" שבהחלט מענינת אותי בהשקפתה על העולם , ובהתנסויות וה"מצוות" בהן היא דוגלת. עם זאת אני שומר לעצמי גם את הזכות "לא להסכים" , בניגוד למאמין "דתי".
    שאלה שמענינת אותי היא לו בודהה היה קופץ בזמן מה בודהה היה אומר על הדת שנוצרה בהשראתו ?
    האם בודהה היה מסוגל להיות אדם "דתי" ?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: