Skip to content

טוב, רע, והמוסר בבודהיזם – חלק 1

מאי 13, 2013

הקדמה

טוב ורע ומוסר הם נושאים בעייתיים בעולם המערבי המודרני המושתת על תפיסות פוסט-מודרניסטיות, ועל אחת כמה וכמה בין אלה הרואים את עצמם כתלמידים וכמתרגלים של הדהרמה הבודהיסטית. חלקים משמעותיים ונכבדים של דרשותיו של הבודהה עוסקים, להלכה ובייחוד למעשה, במוסר ואתיקה, והבעייתיות היא בכך שהיחס של רבים מהתלמידים והמתרגלים של הבודהיזם במערב למוסר ואתיקה נע בין רמות שונות של התעלמות והכחשה במקרים הפחות טובים, לבין ההבנה שהמוסר והאתיקה הם תועלתיים בלבד, "היגיינה מנטלית" שהכרחית כתשתית לתרגול מדיטטיבי נאות במקרה הטוב יותר. הגם שיש ממש בהבנה זו, רבים מהאוחזים (רק) בה מפספסים את ההיבטים האחרים של מוסר ואתיקה שהם בפשטות עוד מכלול של אמצעים להפחתה וצמצום של סבל, במקרה זה ביננו לבין זולתנו.

בנקודה זו אני מוצא שחשוב להדגיש, וגם אמשיך להדגיש בכל עת שאמצא צורך בכך לאורכן של הרשומות הבאות, שאין שום דבר "בודהיסטי" כשלעצמו בהגדרותיו של הבודהה את הטוב והרע ואת המוסר והאתיקה. כפי שנראה בהמשך, טוב, רע, והמוסר והאתיקה, כפי שהורה אותם הבודהה הם אוניברסליים במהותם, גם באותם מקומות בהם הם לכאורה יחסיים עקב שוני תרבותי או שוני בהעדפות מסוימות אצל אנשים שונים.

בסדרת הרשומות הבאות ברצוני לבחון מנקודות מבט שונות את הטוב והרע והמוסר כפי שהורה אותם הבודהה, ואת הסיבות לכך שכה רבים הרואים בעצמם תלמידים ומתרגלים של הבודהיזם מתעלמים מהם ו/או מתכחשים להם. כמו כן ארצה לבחון אותם לנוכח אמירות והדרכות פופולריות של מורים בודהיסטיים שונים, בעיקר מאסכולות הזן, אבל גם מאסכולות המהאמודרא והדזוגצ'ן, השוללות לכאורה את הצורך לשמור ולטפח את המוסר והאתיקה ואף מתנגדות לו, אמירות שעשויות להיות בעייתיות ביותר עבור רבים מן המתרגלים הבודהיסטים החסרים את ההקשרים הנכונים של אמירות והדרכות אלו.

לבסוף, לקראת סופו של הדיון בסדרת רשומות זו, אנסה להראות ששום תרגול רציני לא יכול להיעשות ללא הבנה נאותה של טוב ורע ושל טיפוח ושמירה על כללי המוסר והאתיקה, ושבלעדיהם (מלבד אולי רווח אינטלקטואלי כלשהו), לימוד ותרגול של הדהרמה הוא חסר-ערך לחלוטין, ולפעמים אף מזיק ממש.

הטוב והרע על-פי הדהרמה כפי שלימד הבודהה

המילים בשפת פָּאלִי המופיעות בדרשותיו של הבודהה שברגיל מתורגמות לאנגלית כ- skillfull וכ- unskilfull, ובעברית כ- "מיומן" וכ- "בלתי (או) שאינו מיומן", הם קוּסַלָה (kusala) ו- אַ-קוּסַלָה (a-kusala). על-פי המילון הפאלי-אנגלי של האגודה לכתבים פאליים (Pali Text Society), משמעויותיה של המילה "קוסלה" הם אלה: נבון (או חכם, או פיקח, או כל אלה יחדיו), מיומן, מבין (ו/או בקי); טוב, נכון (ו/או צודק), ראוי לשבח. לעומת זאת המילה א-קוסלה, כשהתחילית "אַ-" מציינת שלילה, היא פשוט ההיפך, כלומר לא נבון, לא מיומן, לא מבין, לא טוב, לא נכון, לא ראוי לשבח. ובמילון הפאלי-אנגלי של הנזיר המכובד המנוח נְיַנָהטִילוֹקָה, משמעויותיה של המילה קוסלה הם – 'פעולה מיטיבה' (או טובה), '(מה ש)מועיל', (מה שמביא ל) רווחה או מבריא. בקיצור, אנחנו רואים שבשני מילונים אלה המילה קוסלה מצביעה על כל מה שאנחנו תופשים כחיובי ואילו המילה א-קוסלה מצביעה בפשטות על כל מה שהוא ההיפך מהחיובי הזה.

בדרשה אודות ההשקפה הנכונה (סַמָּהדִיטּהִי סוּטָּה, Majjhima Nikaya 9), בה שָֹארִיפּוּטְרָה (פאלי: שָֹארִיפּוּטָּה) מורה את הדהרמה לקבוצה של נזירים (ולא הבודהה כפי שקורה בדרך כלל), הוא מגדיר את ה- א-קוסלה ושורשיו, כלומר את כל מה שאינו חיובי ואת הסיבות לו, כך (התרגום מהמקור באנגלית הוא שלי):

"מהו חברים, זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל, ומהם שורשיו? הרג יצורים חיים אינו מיטיב, מיומן ומועיל; לקיחת מה שלא ניתן לנו אינו מיטיב, מיומן ומועיל; התנהגות שאינה הולמת בעינוג החושים אינה מיטיבה, מיומנת ומועילה; דיבור שקרי, דיבור מסכסך, דיבור פוגעני ודיבור בטל, אינם מיטיבים, מיומנים ומועילים; חמדנות, עוינות והשקפה מוטעית אינם מיטיבים, מיומנים ומועילים; כל אלה אינם מיטיבים, מיומנים ומועילים.”

“ומהם שורשיו של זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל? החמדנות היא שורשו של זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל; טינה היא שורשו של זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל; בורות/בערות היא שורשו של זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל; כל אלה נקראים – שורשיו של זה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל.”

אני חושב שאין צורך שאביא את הציטוט אודות הקוסלה, המיטיב, המיומן והמועיל, כדי להסביר מהו, שכן אנחנו יכולים להבין שהמיטיב, המיומן והמועיל הוא בדיוק ההיפך מכל מה שאינו מיטיב, מיומן ומועיל. כמו כן אנחנו יכולים לראות שהדהרמה, במקרה זה באמצעות דבריו של שאריפוטרה, מדברת על מה שהוא נכון לכל אחד ואחת ולא משנה מאיפה הם באים, מה מוצאם, דתם או מיגדרם: אף-אחד, אבל אף-אחד, לא רוצה שרווחתו במונחים הללו של חיים, של יחסים טובים עם זולתו, ושל רכוש בין אם המעט שבמעט או הרבה, תיפגע בשום צורה. בניגוד לאימרה הכל-כך שגורה לעייפה בפיהם של הפוסט-מודרניסטיים למיניהם אודות יחסיותם של טוב ורע ומוסר, טוב ורע ומוסר, לפחות כפי שהדהרמה מציגה אותם, אינם יחסיים ומופשטים אלא ממשיים לחלוטין; הבודהה היה מעשי, ומכיוון שכך שיעוריו אודות הקוסלה וה- א-קוסלה כיוונו אל רוב, אם לא כל, מה שעשוי להיות משותף לבני-אדם וליחסים ביניהם, להיטיב ולהועיל להם, ולצמצם במידה הרבה האפשרית את הנזקים שהם עשויים לגרום לעצמם ולזולתם.

בדרשה אחרת הנקראת "דרשת המלך" (רָאגָ'ה סוּטָה, אוּדַנָה 5.1) הבודהה אומר כך (שוב, תרגום שלי מאנגלית):

"חפש בכל הכיוונים ולא תמצא מישהו שיהיה יקר לך יותר מעצמך. באותה הצורה, כך גם אחרים יקרים יקרים לעצמם בקנאות. לכן מן הראוי שלא יפגע באחרים, הוא אשר את עצמו אוהב."

במילים אחרות: מתוך כך שאני יודע שאינני רוצה להיפגע בשום צורה, כך גם אני יכול לדעת שאחרים אינם רוצים להיפגע בשום צורה. מכיוון שאני יודע מה עשויה להיות הפגיעה בי, כך גם אני יודע מה עשויה להיות הפגיעה באחר. ומכיוון שמטרתה של הדהרמה היא השחרור מסבל, בין היתר חלק מהדרך לשחרור מסבל יהיה המעטתו וצמצומו במידה הרבה האפשרית לא רק אצלי, אלא גם אצל זולתי וביחסיי עימו, בהתאם לשלב ולזמן בו אני נמצא הן בדרכי הרוחנית בפרט והן בחיי בכלל.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. איילת permalink

    רשומה מאערת עיניים. למרות הרליטיויזם של הפוסט מודרניזם לא התרשמתי שהוא מוביל לניהיליזם. בשורש התודעה המערבית עומדת עדיין התפיסה היהודו נוצרית ולכן הפוסט מודרניזם לטעמי מאפשרבלבחון באור חדש כמה פרות קדושות בלבד ואיננו מוביל לאיבוד צלם אנוש. תודה רבה.:-)

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. טוב ורע והמוסר בבודהיזם – חלק 2 | דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: