Skip to content

טוב ורע והמוסר בבודהיזם – חלק 3

אוקטובר 15, 2013

ברשומות הקודמות ראינו מהם טוב ורע ומוסר ואתיקה על-פי הבודהה-דהרמה, ובחנו את הסיבות לכך שרבים מתלמידי ומלמדי הדהרמה במערב בוחרים להתעלם מהם. ברשומה זו אסביר מדוע כללי המוסר והאתיקה הכרחיים לתרגול נאות של הדהרמה.

מדוע אם כן, כללי המוסר והאתיקה הכרחיים לתרגול נאות של הדהרמה? ראשית, עלינו להבין מהו "תרגול נאות של הדהרמה". תרגול נאות של הדהרמה הוא תרגול שמביא תועלת למי שעושה אותו, ובמילים אחרות, לדהרמה יש תועלת עבור מי שהולך בדרכה. מהי התועלת הזו? שחרור מסבל והתעוררות (מה שבלשון שכיחה יותר מכונה כ"הארה") הם התועלת שהדהרמה מביאה. סבל, השחרור מסבל וההתעוררות אינם עניינים של מה בכך, בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, ואלה הם עניינים מורכבים ועדינים עד מאוד שבהם אעסוק ברשומות הבאות. כאן, די יהיה אם אמסור בתמצות ששחרור מסבל הינו הסרה מוחלטת של כל המערפלים התודעתיים/הכרתיים יחד עם הכחדה מוחלטת של כל הרגשות השליליים, וכתוצאה מכך התעוררותה של התודעה. כלומר, ראייה וידיעה בלתי אמצעיות וישירות לחלוטין של אינספור התהליכים המהווים את המציאות על כל רובדיהם והיבטיהם, פנימה, החוצה ובכל כיוון, מקום, זמן, מצב ומימד אפשריים.

שנית, עלינו להבין שהדרך אל השחרור מסבל וההתעוררות מתחילה בהמעטה, צמצום והחלשה של הסבל ושל גורמיו. מכיוון שהדהרמה רואה את כל התופעות ללא יוצא מן הכלל כקשורות ומותנות זו בזו, כך גם הדבר הוא עם בני-אדם, שחייהם קשורים וכרוכים זה בזה בדרכים שונות ומשונות, כה רבות מהן נסתרות מן העין. לכן, לא ייתכנו שום צמצום, המעטה והחלשה של הסבל רק אצל היחיד לבדו, במנותק מכל שאר חברי הקהילה בה הוא חי. כללי המוסר והאתיקה בהקשר הזה, מטפלים בסבל אותו גורמים זה לזה אנשים בחיי הקהילה שלהם, וכתוצאה מכך לעצמם. זוהי עובדה מוגמרת ומוחלטת שאיננו חיים לבד (ללא שום קשר להרגשות הלבדות או הבדידות הסובייקטיביות שאנו עשויים להיתקף בהן), ואפילו אנשים שבחרו בחיי התבודדות נאלצים לבוא במגע מדי פעם עם אנשים אחרים ו/או עם יצורים אחרים שאינם אנושיים. תפקידם אם כן של כללי המוסר והאתיקה הוא כפול: במישור האחד, מטרתם היא למנוע אותנו מלהמיט סבל על אחרים באמצעות פעולות העלולות לפגוע בחייהם, ברכושם וכן הלאה (בהתאם לפגיעות הנמנות ברשימת כללי המוסר והאתיקה המורים לנו להפסיק מלעשות אותם). במישור השני, מטרתם למנוע מאיתנו את הסבל שאנו עלולים להמיט על עצמנו, סבל העלול לחזור אלינו כפעולה של נקמנות מצד אלה שפגענו בהם ו/או סבל שאנו חשים ביננו לבין עצמנו בצורת רגשות אשמה, צער, חרטה וכיו"ב.

בדרשותיו הרבות והשונות של הבודהה, הדהרמה מופיעה בשתי תצורות: באחת, היא מורכבת משמונה איברים או עקרונות שיש לפעול על פיהם כשהאיבר או העיקרון הראשון הינו השקפה נכונה, העיקרון השני הוא כוונה/החלטה נכונה, השלישי דיבור נכון, הרביעי פעולה נכונה, החמישי פרנסה נכונה, הששי מאמץ נכון, השביעי מודעות/תשומת-לב נכונה והאיבר או העיקרון והשמיני הוא ריכוז נכון, כך בדרשה אודות "הנעת גלגל הדהרמה" (דְהַמָהצַ'קָהפַּוַטַנָה-סוּטָּה, סַמְיוּטָה-נִיקָאיָה סוטרה מס' 56.11). בתצורה השניה, תיאור הדהרמה מתחיל דווקא בעקרונות המפרטים את כללי המוסר והאתיקה, ממשיך בתרגולים המדיטטיביים ומסיים בתוצאות המושגות באמצעות התרגולים הללו, כשההשגות העליונות והעילאיות ביותר הם כמובן השחרור מסבל וההתעוררות, כך בדרשה אודות "הפירות של החיים המדיטטיביים" (סַמַנְיָהפַלָה-סוּטָה, דִיגְהָה-נִיקָאיָה 2). בשתי התצורות הללו כללי המוסר והאתיקה מופיעים לפני העקרונות המתארים ומנחים את התרגולים המדיטטיביים, ולמעשה מהווים את התשתית והבסיס להם. אם אתבטא בצורה מעט אחרת, הטיפוח והשמירה על כללי המוסר והאתיקה הם ההיגיינה המנטלית והרגשית המאפשרת את הניקיון הפנימי הדרוש להתפתחות מועילה באמת של מצבי תודעה גבוהים, ועד לשחרור וההתעוררות.

לא בכדי הרגשות השליליים מכונים "רעלים"; הם מכונים כך משום שכך בדיוק אנחנו חשים אותם כשהם עולים בנו: כרעל שפושה בכל ישותינו וגופינו. לאורך זמן, כעס, מרירות, שנאה, טינה, עצב ויגון לא רק שהופכים לחולי נפשי, אלא גם לחולי גופני, ואפילו עשויים לקצר את חיינו. המחשבה שאנו יכולים לדלג על העבודה הפנימית הישירה עם הרגשות השליליים או לעקוף אותה היא משאלת לב בלבד, ובמציאות אינה יכולה להתממש. כל עוד איננו מוותרים על הצמדותנו לרגשותינו השליליים וממשיכים להזין ולטפח אותם, תודעתנו אינה באמת יכולה להשתחרר מהם. כל אלה הן הסיבות מדוע כללי המוסר והאתיקה הכרחיים לתרגול נאות של הדהרמה ומדוע בלעדיהם שום השגה של תועלת אמיתית, קרי השחרור וההתעוררות, אינה אפשרית.

בואו נתבונן ונראה מקרוב איך טיפוח כללי המוסר והאתיקה והשמירה עליהם עובדים: ראשית, לאחר שלמדנו מהם כללי המוסר והאתיקה, הבנו את משמעותם, ואת התפקיד אותו הם ממלאים בתרגול הרוחני שלנו, הם הופכים לתזכורת, לתוואי הנמתח בין מה שמיטיב, מועיל וראוי לעשות לבין מה שלא מועיל, שמזיק ושלא ראוי לעשות. לאחר מכן, עם לימוד והיזכרות חוזרים ונשנים בהם לאורך זמן יחד עם תרגול מדיטטיבי מתמיד, התודעה שלנו מתעדנת ואנו מתחילים לשים לב לאופנים הכמעט סמויים בהם נהגנו לפגוע באחרים: בכוונות הרעות שטיפחנו נגדם במחשבותינו, במילים שאמרנו באופן בוטה או בציניות ארסית מוסווית, או במעשינו שהיה בהם שמץ כזה או אחר של פגיעה ונקמנות. אנחנו מתחילים לחוש באופן אינטואיטיבי שכללי המוסר והאתיקה אינם רק כללים יבשים וקרתניים שכביכול נכפים עלינו מבחוץ, אלא שהם באמת הדרכות ראויות ונאותות שמטפחות בנו את היכולת לראות את הזולת וצרכיו, אנשים אחרים או יצורים אחרים. שההדרכות הללו מטפחות בנו את הכוונה והרצון להמנע מלפגוע באחרים עד כמה שאפשר, ואת הכוונה והרצון לעזור ולסייע להם עד כמה שנוכל. כללי המוסר והאתיקה הופכים אותנו למודעים למחשבות ולכוונות לפגוע החולפות בתודעתנו, ושומרים עלינו ועל זולתינו מפני פגיעה בהם באמצעות מילותינו ופעולותינו. זאת ועוד: באופן רגיל, כשאירוע מסוים מעורר בנו רגשות של סלידה וכעס, ההתנייה האטוטמטית שלנו היא להמשיך ולטפח אותם עד שהם מתעצמים והופכים לשנאה וטינה שגורמים לנו לפעול באופן פוגעני כלפי האחר. לעומת זאת, לאחר שלמדנו את כללי המוסר והאתיקה והפנמנו את משמעותם, במקרה אחר בו יתעוררו בנו רגשות ומחשבות שליליים, אנחנו כבר נראה בבהירות רבה יותר איך הם מתהווים בנו, וכללי המוסר והאתיקה יהוו את התזכורת שתעצור לרגע את האוטומט שבנו מלהמשיך להגיב אליהם ולרצות לפעול על פיהם. בנקודה קריטית זו נוכל להחליט האם לתת לאוטומט להמשיך להפעיל אותנו, או לעצור אותו לגמרי. במקרה ובחרנו באפשרות (הנכונה והראויה) השנייה, אנחנו מתחילים תהליך שבו מצד אחד אנחנו מחזקים בעצמינו את היכולת להתנגד להתנייתם העריצה של הרגשות והמחשבות השליליים שעולים בנו, ומצד שני מפסיקים את ההיזון החוזר ונשנה שמטפח, שמעצים אותם וגורם להם להתמיד. כך, באמצעות לימוד של כללי המוסר והאתיקה והיישום המעשי שלהם אנחנו מנקים את הבית הפנימי שלנו, את תודעתנו, ולא רק שאנחנו הופכים לאנשים טובים יותר לזולתינו ולעצמינו, אנחנו גם מכינים את התשתית לתרגול מדיטטיבי מועיל באמת.

על הדרך בה כללי המוסר והאתיקה משתלבים בתרגול המדיטטיבי ותומכים בו, ומדוע תרגול הדהרמה בלעדיהם חסר טעם ואפילו מזיק, כל זאת – ברשומה הבאה בסידרה 🙂

*עוד על המוסר והאתיקה בבודהיזםכאן.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: