Skip to content

שיעור הצ׳אן של יום שבת ה-10 לאוקטובר 2015, המקור ומשמעות המילה ״צ׳אן״

דצמבר 22, 2015

״חברות וחברים יקרות ויקרים,

להלן תמצית השיעור שהתקיים בשבת האחרונה:

השיעור עסק בהסבר של מקורה של המילה הסינית ״צ׳אן״, שהיא שיבוש של המילה הסנסקריטית ״דְהִיָאנה״ (בפאלי: גְ׳הָאנָה), ואשר בעברית משמעותה תהיה בקירוב משהו כמו- "הספגות (או) השתקעות של התודעה במושא (אובייקט) ההתבוננות שלה״. במילים אחרות, אולי פשוטות יותר, אנחנו מדברים על מצב-תודעה בו תודעתו של המודט ספוגה במושא ההתבוננות שלה ומאוחדת עימו. כתוצאה מכך המודט חש בתחושות של עונג, שמחה, קלילות ושלוות-נפש עילאיים שקשורים ישירות לתרגול והאימון המנטליים, ושרק באופן נדיר קורים באופן ספונטני אצל אנשים ללא קשר ישיר אליהם (או במקרים של שימוש בסמים). כמו כן הסברתי שהגדרתה של הדהיאנה, או הג׳האנה, מצויה באיבר השמיני של ״דרך שמונת האיברים של האצילים״ שלימד הבודהה, והוא האיבר שנקרא ״ריכוז-נכון״.

כדוגמה לתיאור של הדהיאנה בתוך דרשותיו המוקדמות של הבודהה (הקאנון הפאלי), הבאתי את הציטוט הבא שלקוח מתוך ה- Magga-vibhanga Sutta SN 45.8 (התרגום מאנגלית לעברית שלי):

״מהו ריכוז נכון? יש ונזיר שפרש לחלוטין מחושניות ומתכונות מנטליות שאינן מיטיבות ומועילות, נכנס ושוהה בג'האנה הראשונה: התלהבות ועונג מתהווים (בו) כתוצאה מפרישותו, יחד עם מחשבה מכוונת ואבחנה. מששקטו ושככו מחשבה מכוונת ואבחנה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה השנייה: התלהבות ועונג מתהווים (בו) מתוך שלווה (ושליטה-עצמית), האחדה של המודעות משוחררת ממחשבה מכוונת ומאבחנה– (ומתהווה בו) בטחון פנימי. מששככה ההתלהבות, הוא נשאר שליו ושווה-נפש, מודע ועירני, וחש עונג בגופו. הוא נכנס ושוהה בג'האנה השלישית, עליה האצילים (הערים, המוארים) מכריזים: 'שליו ושווה-נפש ומודע, שוכן בנעימות.׳ עם נטישתם של עונג וכאב – כמו עם היעלמותם קודם לכן של התרוממות-רוח ומצוקה, הוא נכנס ושוהה בג'האנה הרביעית: בשלווה, שיוויון-נפש ומודעות טהורים, ללא עונג וכאב. זהו ריכוז נכון.״

כמו כן הסברתי שעל-אף שדרך שמונת-האיברים של האצילים בדרך כלל מוצגת כששלושת האיברים האחרונים שייכים לקטגוריית הסמאדהי (מילה נוספת שאפשר לתרגמה כ- ״מדיטציה״), רבות מדרשותיו של הבודהה דווקא מציגות את איברי הדרך בסדר אחר, דהיינו: דיבור-נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה אשר מהוות את האיברים מס׳ 3, 4, ו-5 בהתאמה וביחד את קטגוריית הסילה (פאלי וסנסקריט: מוסר ואתיקה) הן הראשונות. לאחר מכן הבודהה שם את מאמץ-נכון (איבר 6), תשומת-לב ומודעות נכונה (איבר 7) ו- ריכוז-נכון (איבר 8) – יחדיו תחת קטגוריית הסמאדהי באמצע, ורק בסוף הוא מונה את השקפה-נכונה (איבר 1) וכוונה-החלטה נכונה (איבר 2) אשר יחדיו הן מהוות את קטגוריית הפַּניָה, החוכמה.

לאחר מכן המשכנו בכך שהסברתי שטכניקות המדיטציה הקדומות העיקריות כפי שנמסרו בקאנון הפאלי הן ״4 מוקדי (או היסודות של) תשומת-הלב״ (סַטִיפַּטהָאנָה) ו- ״תשומת-הלב לנשימה״ (אָנָאפָּאנָהסַטִי), והן גם אלה שהגיעו מאוחר יותר לסין (כ-400 או 500 שנים לאחר כניסתו של הבודהה לנירוואנה). אז כבר התפתחו זרמי המהאיאנה הראשונים ועימם גם טכניקות המדיטציה הבודהיסטית, וזאת למרות שמימי קדם ועד ימינו אנו שני היבטים שלהן תמיד נשארים: השַמַטָה והוִיפַּסַנָא, ובעברית – התמקדות והשקטה וראייה צלולה (או חודרת). ״

(סוף השיעור 🙂 ❤ )

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: