Skip to content

סדנת המדיטציה של 4 מוקדי תשומת הלב – כיוון ומטרה, עיקרי שיחת המבוא שהתקיימה ביום שלישי ה-24 בינואר 2017

פברואר 12, 2017

חברים יקרים,

אני רוצה לפתוח שיחה זו קודם כל בהסבר כללי קצר אודות הכיוון והמטרה של המדיטציה כפי שלימד אותה הבודהה בדרשותיו המוקדמות. לאחר מכן אדבר מעט על הבנת הסיבה שלשמה אנו מתרגלים מדיטציה, על המוטיבציה הנובעת ממנה לתרגול המדיטציה, ועל ההקשר בתוכו אנו מתרגלים את המדיטציה. לסיום אדבר מעט על הדרשה עצמה.

הבהרה קטנה לפני שאגש לעיקר דבריי: במקרה והדבר אינו ברור, דבריי מתייחסים אך ורק למדיטציה כפי שהיא נלמדת עפ"י הקאנון הפאלי במיוחד ובכלל במסורות הבודהיסטיות השונות.

 

המדיטציה הבודהיסטית – כיוון ומטרה:

המדיטציה הבודהיסטית מכוונת אל התמרה ושינוי של התודעה למצבי תודעה גבוהים, כשמצב התודעה העילאי והגבוה ביותר הוא המצב של שחרור התודעה מכל גורמי אי הנחת והסבל באופן מוחלט. כלומר, הכחדה מוחלטת שלהם, יחד עם הסרה מוחלטת של כל המערפלים הקוגניטיביים שמונעים מאתנו לראות באופן בלתי אמצעי והישיר ביותר את המציאות על כל היבטיה ורבדיה, פנימה והחוצה, לרוחב ולעומק ובכל כיוון, מה שידוע בטרמינולוגיה הבודהיסטית כשחרור מסבל והתעוררות ובלשון שכיחה ורווחת יותר – ״הארה״.

לא מדובר פה בשינוי נקודת מבט או גישה במובנם הפשוט, אלא במהפך ממשי של התודעה בכל מרחביה ובכל עומקיה. בהכחדה מוחלטת של כל גורמי הסבל, אין הכוונה להפיכת סבלותינו לנוחים יותר לנשיאה; אלא, בירידה אל מקורות ושורשי הסבל כולם בעומק תודעתנו ובהכחדתם שם, כך שלא משנה מה תהיינה הנסיבות החיצוניות ו/או הפנימיות של חיינו, בין אם אנחנו חיים בזוגיות או לבד, בשפע או בעוני, בבריאות או במחלה, בין אם השגנו את מה שרצינו ובין אם לאו, ובכל אירועי חיינו השונים – אלה שאנחנו חווים כטובים ואלה שאנחנו חווים כרעים, תמיד נהיה משוחררים מן הסיבות לסבל ולכן תמיד נהיה שמחים, שלווים ושבעי-רצון.

בהסרה מוחלטת של כל המערפלים הקוגניטיביים, מדובר ביכולת לדעת את המציאות על כל היבטיה ורבדיה לרוחבה ולעומקה, פנימה והחוצה ובכל כיוון, בידיעה בלתי אמצעית לחלוטין וישירה באופן מוחלט. מדוע היבט זה הוא חלק מן השחרור מסבל וההתעוררות? זאת משום שלידיעה יש השפעה משחררת. כלומר, עצם ראיית הדברים באופן הצלול, הבלתי אמצעי והנוכח ביותר וידיעתם לאשורם, משחררת אותנו מן ההשקפות השגויות, מן הידיעה החלקית והמעורפלת, מן הדמיונות בהם אנו שוגים ובתמצות – מן הבורות שלנו ביחס אליהם ולפיכך מן הסבל שנובע מבורות זו.

 

על הקושי בתרגול מדיטציה, הבנת הסיבה לתרגול המדיטציה, המוטיבציה לתרגול המדיטציה וההקשרים בהם יש לתרגל את המדיטציה:

לרוב האנשים, מדיטציה היא תרגול קשה מאוד. העובדה המרה היא, שרובם המוחלט של אלה המתעניינים בבודהיזם לא מתרגלים מדיטציה בכלל, מיעוטם מתרגל אך ורק באופן אקראי בסדנאות שונות או פעם-פעמיים בשבוע במקרה והם חברים בקבוצת מדיטציה כלשהי ורק המיעוט שבמיעוט מתרגל מדיטציה באופן יומיומי קבוע ולאורך שנים. אפילו בקבוצות של מיינדפולנס שם כל מה שאנשים מחפשים הוא להרגיע ולשכך את המתח בו הם חיים, גם ביניהם רק מיעוט שבמיעוט אם בכלל – מתרגלים מדיטציה באופן יומיומי ולאורך זמן. אני רואה לפחות שש סיבות לקושי בתרגול המדיטציה, ואותן אני מונה לפי מה שלהבנתי הוא דרגת הקושי שהן מציבות.

סיבה ראשונה ולפי דעתי גם הקריטית ביותר, היא זו של אי-בהירות בנוגע למוטיבציה שלנו לתרגול. למה בכלל אנחנו רוצים לתרגל מדיטציה? תרגול המדיטציה לרובנו אינו נעים ונוח, ובוודאי לא בשבועות וחודשי התרגול הראשונים. למה אם כן נתרגל מדיטציה, ועוד בנחישות והתמדה על בסיס קבוע?

סיבה שנייה לקושי היא חוסר הבנה או חוסר בהירות באשר להקשר בו אנחנו מתרגלים את המדיטציה. כלומר, אנחנו לא באמת מבינים מה הקשר בין המדיטציה שלנו לבין חיינו היומיומיים, לא מבינים באיזה אופן היא אמורה להשפיע עלינו ומה התועלת שתביא לנו, ומהי התועלת שתרגול המדיטציה שלנו עשוי להביא לזולתנו, אלה שאינם מתרגלים בעצמם מדיטציה. כמו כן רובנו לא מבינים שמדיטציה, על אף שהיא תרגול הליבה של התורה שלימד הבודהה, לא תישא, או בקושי תישא, את פירותיה המבורכים, במקרה והתלמידים לא יתאמנו ולא יטפחו את עצמם בתרגולים האחרים שלימד הבודהה, דהיינו אימון וטיפוח של כללי המוסר והאתיקה והשלמויות או הסגולות הטובות, 10 עפ׳׳י הקאנון הפאלי או 6 עפ׳׳י דרשות המהאיאנה.

סיבת שלישית לקושי היא הבנה לקויה או אי-בהירות בנוגע לטכניקת המדיטציה עצמה. למשל, לא תמיד ברור למתרגלים איך בדיוק להיות מודעים לנשימה, כמו במקרה של המדיטציה הידועה כ״אנאפאנהסטי״, תשומת הלב לנשימה, או מהי בדיוק מדיטציית ה"שיקאנטזה״, מדיטציית ה״רק לשבת״ של הסוטו-זן, בה נדמה למתרגלים ששוטטות מחשבה וחלימה בהקיץ הם למעשה ״רק לשבת״. במילים אחרות, מאוד יהיה קשה לתרגל מדיטציה אם איננו יודעים בדיוק מה כן לעשות ומה לא לעשות בתרגול המדיטציה.

סיבת רביעית לקושי בתרגול היא סיבה מנטלית-רגשית. כלומר, התודעה שלנו מספקת לנו את כל הסיבות למה לא לתרגל וגורמת לנו לחוש השתוקקות לעונג חושי כזה או אחר, טינה, עייפות ולאות, חוסר מנוחה וספק.

סיבה חמישית היא הקושי שמציב בפנינו הגוף שלנו. גם אם נשב בתנוחה הנוחה ביותר, יקשה עלינו להתמיד ולהישאר בה ככל שנרצה. הגוף, כמו התודעה, יתמרד ויתחיל לשגר אותות של הטרדה ומצוקה. במדיטציה, לא רק שאנחנו מאמנים את התודעה שלנו בלהיות ממושמעת, אלא גם את הגוף שלנו אנחנו מאמנים בלהיות ממושמע. אחרי הכול, חופש בין היתר משמעותו היא שאנחנו הופכים להיות בעלי הבית האמתיים של תודעתנו וגופנו, שאם לא כן, עד סיום ימינו על האדמה הם ירדו בנו וחיינו יהיו נתונים להם.

סיבה ששית לקושי היא זו של השקפות שגויות בנוגע למדיטציה. לדוגמה, אחת מן ההשקפות השגויות הללו וכיום אולי הפופולרית מביניהן, היא זו של הסוטו-זן היפני הגורסת שלמעשה אין למה לכוון במדיטציה, אין מטרה למדיטציה, ושהמדיטציה היא סיבת עצמה. גישה זו היא נכונה בהקשרים מאוד ספציפיים, אולם בהקשרים אחרים היא תועה, טועה ומטעה, ובייחוד כשמדובר בתלמידים מתחילים של המדיטציה הבודהיסטית. אינני רוצה לדון כאן בסיבותיה של גישה זו ובהקשרים המקוריים בהם היא נמסרה ונלמדה, וגם לא לשלול אותה באופן גורף. יחד עם זאת אציין שגישה זו אינה עולה בקנה אחד לא עם הדרך בה לימד הבודהה את המדיטציה בדרשותיו המוקדמות באופן כללי ולא עם דרשתו של הבודהה אודות 4 מוקדי תשומת הלב בהקשר שלנו כאן, בה אפשר לראות בבהירות שאינה משתמעת לשני פנים שיש למדיטציה כיוון ומטרה המוצהרת כבר בתחילת הדרשה. זאת ועוד: ללא הבנה ברורה של הסיבה בגינה אנחנו רוצים לתרגל מדיטציה, ללא ידיעת טכניקת המדיטציה עצמה, וללא המטרה אליה המדיטציה מכוונת – יקשה עלינו עד מאוד התרגול בשל הסיבות שמניתי קודם לכן משום שלא תהיה לנו את המוטיבציה הנאותה לתרגול. זוהי נקודה שאין להקל בה ראש כלל, אם בכוונתנו ללמוד ולתרגל מדיטציה באופן רציני ומעמיק.

 

על דרשת 4 מוקדי תשומת הלב

הדרשה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: א', הקדמה, בה נמסר המקום בו הבודהה העניק את דרשתו (העיר קַמָּהסַדהָמָּה שבארץ קוּרוּ), הבודהה מצהיר על המטרה לשמה הוא מעניק את השיעור (טיהור היצורים החיים, התגברות על הסבל לצורותיו השונות והגשמת השחרור המוחלט ממנו), ומתאר בקצרה את עיקריו (4 מוקדי תשומת הלב בגרסה מתומצתת). ב', החלק העיקרי של הדרשה בה הבודהה מתאר בפירוט רב את 4 מוקדי תשומת הלב ואת מושאי ההתבוננות השונים תחת כל אחת מן הקטגוריות הללו; וחלק ג', בו הבודהה מסכם את דרשתו ומצהיר שכל מי שיתרגל את 4 מוקדי תשומת הלב באופן שתיאר לפחות במשך שבע שנים ועד לחצי חודש בלבד, ישיג את אחד משני פירות הדרך העליונים, כלומר, או את השחרור המוחלט או את ההיוולדות האחרונה באחד מן "המשכנים הטהורים" מהם אף פעם לא יירד אל העולמות שמתחתם ומהם ימשיך היישר אל השחרור המוחלט. לקראת הסיום של סיכום דבריו הבודהה חוזר על מטרת התרגול כפי שתיאר קודם לכן בהקדמה ולבסוף מתוארת שמחתם של הנזירים על השיעורים שקיבלו.

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: