סוטרת הלב
דרשת לב שלמות החוכמה הגדולה
מַהָאפְּרָאגְ`נָא פָּארַמִיטָא הֶרדַיָה סוטרה
(הגירסה הסינית)
תורגם מאנגלית ע"י שלמה ש. שפרינגר (התוספות בתוך הסוגריים הן שלי)
כשהבודהיסטווה אָוולוֹקִיטֵשוַורה
נע בעומקה של הפראג`נא פארמיטא (שלמות החכמה)
הוא הבין שחמשת המקבצים (skandhas) ריקים הם,
וכך התעלה אל מעבר לכל סוגי הסבל (dukha/duhka).
שֹאריפוטרה, צורה היא לא אחרת מאשר ריקות, וריקות אינה נפרדת מצורה.
צורה היא בדיוק ריקות, וריקות היא בדיוק צורה.
כך הם גם תחושות–הרגשות, תפישה (של ההכרה), כוונות–התניות, והכרה–תודעה.
שאריפוטרה
ריקות זו של כל התופעות,
אינה נולדת, אינה מתה
אינה טהורה ואינה לא טהורה,
אינה מתמלאת ואינה פוחתת.
בתוך הריקות אין צורה, ולא תחושות–הרגשות, לא תפישה, לא כוונות–התניות ולא הכרה–תודעה;
לא עין, לא אוזן, לא אף, לא לשון, לא גוף, לא תודעה;
לא מראה, לא צליל, לא ריח, לא טעם, לא מגע, לא מחשבה;
מרחב הראיה איננו, וכך גם שאר מרחבי החושים אינם ועד למרחב תפישת ההכרה–תודעה.
אין בערות, וגם לא סוף לבערות
אין זקנה ומוות, וגם לא סוף לזקנה ולמוות.
אין סבל, אין סיבה לסבל, אין סיום לסבל, ואין דרך (לסיום הסבל).
אין חכמה או הגשמה
ללא הגשמה, הבודהיסטוות בוטחים בשלמות החכמה הגדולה
ואין להם מכשולים בתודעתם.
ללא מכשולים, אין פחד
הרחק מבלבול ודמיונות,
הם משיגים את הנירוואנה המושלמת.
כל הבודהות של העבר, ההווה והעתיד,
בוטחים בשלמות החכמה הגדולה
ומשיגים את ההארה המוחלטת והמושלמת.
לכן דע, שהשלמות של החכמה הגדולה
היא מנטרה של כוח,
היא המנטרה הגדולה של החכמה,
המנטרה העליונה, אין דומה לה, אשר משככת כל סבל.
זוהי האמת, ולא שקר.
לכן שנן את המנטרה של החכמה הגדולה:
!Gate Gate, Paragate, Parasamgate, Bodhi Svaha (לכו, לכו, לכו אל הגדה שמעבר, לכו כולכם אל הגדה שמעבר, והגשימו את הדרך אל ההארה!)
מאוד מעריכה שאתה מציין ומצותת מקורות,
יש הרבה מאוד מקורות שונים שמציגות גרסאות שונות,
ככלל הבודהיזם מגוון ובמערב במיוחד
ושונה לחלוטין
וכן תלוי בארץ שממנו מגיע
לכדי כך שיש קולות רבים וספקות רבות
תודה מיכל
אהבתיאהבתי
וואו! רק עכשיו ראיתי את תגובתך. לצערי לא קיבלתי הודעה שהישארת תגובה ובמקרה וכן היא חמקה ממני.
אכן הבודהיזם מגוון מאוד אולם יש הסכמה רחבה למדי על עיקרי ליבתו – לפחות ברוב המסורות הבודהיסטיות. בכל אופן תמיד יש לנו את הרובד הקדום של דרשותיו של הבודהה ורק הגיוני הדבר שמקורות אלה הם הכי קרובים למקור, אם הם לא ממש מן המקור עצמו (הבודהה), ותמיד דרשות אלה יכולות לשמש כנקודת ייחוס טובה מאוד לשיעורים המאוחרים יותר המיוחסים לבודהה עצמו או של המורים ממשיכי דרכו שבאו אחריו.
אהבתיאהבתי