Skip to content

האמת היחסית והאמת המוחלטת בבודהיזם

אחד השיעורים הבודהיסטיים המפוספסים ביותר הוא השיעור אודות האמת היחסית והאמת המוחלטת. מהם האמת היחסית והאמת המוחלטת? אלה הם שני היבטים של המציאות שמתקיימים יחד בדיוק כשני צידיו של אותו המטבע.

מנקודת מבטה של התודעה, אלה הם שני מצבים שלה: האחד הוא מצב תודעה שאינו ער ומוגשם (לא מואר), ומצב התודעה השני הוא ער ומוגשם (מואר). כלומר, תודעה שאינה ערה ומוגשמת רואה את המציאות אך ורק מן ההיבט של האמת היחסית; לעומתה תודעה שהיא ערה ומוגשמת, רואה את המציאות משני היבטיה, זו של האמת היחסית וזו של האמת המוחלטת.

במצבה המוגשם והער (המואר), התודעה רואה שכל התהליכים המהווים את מה שאנחנו מכנים בשם הכולל ״מציאות״, הם ריקים מכל עצמיות בלתי מותנית וקבועה. לכן כל הצמדות וכל זוגות הניגודים לא מתקיימים בה. מנקודת מבטה של התודעה שאינה ערה ומוגשמת (כלומר אינה מוארת), תוקפם של עצמיות מובחנת ונפרדת, הצמדויות וכל זוגות הניגודים – שריר וממשי.

איך אדם יודע מתי הוא באמת רואה את המציאות בהיבט המוחלט שלה? כשהוא מתבונן אל תוך תודעתו ורואה שכל רגש ומחשבה שליליים שככו לחלוטין, כשכל העדפה שככה לחלוטין, כשהוא שליו ושווה-נפש באופן מוחלט כל הזמן וכלפי הכל, כשהוא מלא בחמלה ושמחה שאינן מותנות בדבר וכשהוא פועל מתוך חוכמה שרואה את המציאות נכוחה לגמרי, או-אז אדם יודע שמן ההיבט של האמת המוחלטת כל ההבחנות נפלו והכל הוא ״בטעם אחד״, כמו שאומרים חכמי הדזוגצ׳ן והמהאמודרא. אולם מן ההיבט של האמת היחסית, עדיין כל היצורים החיים סובלים ולכן הפעולה למען רווחתם ושמחתם היא מתמדת ואינסופית.

רוב סיפורי הזן שהגיעו עד אלינו מציגים את התעוררותם והגשמתם של גיבוריהם. לכן התיאורים הנמסרים בהם הם כמעט תמיד מן ההיבט של האמת המוחלטת. אולם אם מישהו זכה להקשיב לשיעוריהם של מורי זן אותנטיים, יודע שכשהם מדריכים את תלמידיהם, הם עושים זאת גם מן ההיבט של האמת היחסית לה הם מעניקים כובד משקל לא פחות מזה שהם מעניקים לאמת המוחלטת. לכן כל מי שמדבר כאילו השיג את האמת המוחלטת בעוד שעדיין עולים בו רגשות ומחשבות שליליים כגון כעס, עוינות, קנאה, חמדנות וכן הלאה, הרי שהוא לא יותר משרלטן המשקר את עצמו וגונב את דעתם של אחרים. לכן, לכל אלה החפצים בשחרור מסבל ובהתעוררות כמו שהתכוונו אליהם הבודהה והמורים האותנטיים ממשיכי דרכו במסורות הבודהיסטיות השונות, אמליץ בחום להיות כנים עם עצמם ולא לשקר אחרים.

אני גם בטוויטר!!

למי שרוצה לעקוב אחרי עדכוני הדהרמה שלי – אני גם בטוויטר:

עדכונים חשובים בנוגע לימי הצ'אן!! אנא שימו לב!!!

! ! ! ***** עדכונים חשובים בנוגע למפגשי הצ'אן בסופ"ש הקרוב ***** ! ! !

* היומיים אליהם נרשמתם יתקיימו במתכונת מצומצמת ממה שתוכנן – יום שבת בלבד ב- 5/8 בין השעות 10:00-17:00 אנא אשרו את השתתפותכם ביום שבת לסטלה במייל stellasr219@gmail.com

** מלבד הצגת הצ'אן בודהיזם באופן כללי, המפגש יוקדש ללימוד ותרגול באסכולת הלינג'י בלבד.

*** כמו כן אני זקוק ל:

1) למתנדב/ת שיוכל להביא ולהחזיר אותי מת"א כך שאגיע לבית חנן עד 9:30.
אנא פנו למולי muli.glz@gmail.com
2) למתנדב לסיוע בתפעול מצלמת הוידאו שלי במהלך היום.
אנא פנו למולי muli.glz@gmail.com
3) אם למישהו יש כרטיס זכרון למצלמת וידאו שיכול להשאיל לי אנא פנו למולי muli.glz@gmail.com

**** לוח זמני היום הוא כדלקמן:

9:45 הגעה.

10:00 – תחילת המפגש – שיחת מבוא לצ'אן בודהיזם.

10:45 – הפסקה קלה.

11:00 – הצגת המדיטציה בישיבה מן היסודות ועד לטכניקת "חקירת ראש המחשבה", מדיטציית הליכה עפ"י הצ'אן הסיני, במהלך הפעילויות היומיומיות + שאלות ותשובות להבהרות.

12:00 – הפסקה קלה.

12:15 – מדיטציה בישיבה.

12:45 – הפסקת צהריים.

14:00 – מדיטציה בישיבה.

14:30 – מתיחות והפסקה קלה.

14:45 – מדיטציה בישיבה.

15:15 – מדיטציה בהליכה.

15:30 – מדיטציה בישיבה.

16:00 – מעגל שיתופים והקשבה.

17:00 – סיום.

אני רושם כאן שוב את פרטי האירוע:

פגישת מבוא לצ'אן בודהיזם בגבעת הדהרמה בבית חנן ביום שבת ה-5/8/2017

2פגישות מבוא להכרת הצ'אן (הזן הסיני) בודהיזם כאסכולה של אימון מדיטטיבי-טרנספורמטיבי.

הצ'אן הוא האב והאם של צאצאיו בווייטנאם (תְהיֶאן), קוריאה (סוּן) ויפן, בה הוא נקרא "זֶן", וממנה יצא למערב והפך למפורסם מאוד בקרב שוחרי הרוחניות בכלל והבודהיזם בפרט.

ייחודיותו של הצ'אן היא בכך שלמרות שנע אל המחוזות הקיצוניים של מה שאפשר לקרוא לו "שחיטת פרות קדושות" (באנגלית: אִיקוֹנוֹקלָזְם; המשמעות המילולית של מילה זו היא ניתוץ איקונות, פסלים), חכמיו ומוריו הצליחו לשמר אותו כמסורת בודהיסטית חיה ואותנטית שנועדה לגרום לאנשים המתאמנים בו לשינוי והתמרה ממשיים של תודעתם כדי שיגשימו את השחרור מסבל וההתעוררות (הארה), מטרתן האמתית של כל האסכולות הבודהיסטיות, וזאת מבלי להשאיר את תלמידי הצ'אן רק בגבולותיהם של סיפורי האבסורד והפרדוקס שנבעו ממנו. כחלק מן התנועה הגדולה של המהאיאנה, הצ'אן הוא בי"ס בודהיסטי מסורתי, אולם מצד האימון והתרגול המדיטטיביים הצ'אן הוא אסכולה רדיקלית, שכן שיטותיו מכוונות את התלמיד כמעט מן ההתחלה להתבונן אל תוך תודעתו ולזהות את טבעה המקורי.

תור הזהב של הצ'אן בסין היה בתקופות שושלות המלוכה של הטָאנג והסוּנג, והוא התחלק לבתי-ספר שונים אשר לכל אחד מהם היו את שיטות האימון הייחודיות לו. כולם יחדיו היו ידועים כ"חמשת בתי הצ'אן ושבע אסכולות הצ'אן". מתוכם קיימים היום רק שלושה בתי צ'אן והם: בית הצ'אן של לִינגִ'י ובית הצ'אן של קָאוֹדוּנג הממשיכים להתקיים ברציפות כ-1200 שנים מאז היווסדם ועד לימינו אלה, ובית הצ'אן של וֵייָאנג שהוחזר לחיים מחדש באמצע המחצית הראשונה של המאה ה-20.

פגישת המבוא הראשונה תוקדש להכרת בית הצ'אן של לינג'י, ללימוד שיטת המדיטציה המיוחדת לו שנקראת "חקירת ראש המחשבה", ולתרגול מרוכז ואינטנסיבי של שיטה זו. ביום השני נקדיש את פגישת המבוא להכרת בית הצ'אן של קאודונג, ללימוד שיטת המדיטציה המיוחדת לו שנקראת "ההארה הדוממת", ולתרגול מרוכז ואינטנסיבי של מדיטציה זו.

אין צורך בידע וניסיון קודמים בבודהיזם ובתרגול של מדיטציה בודהיסטית או אחרת; ההדרכות למדיטציה תינתנה ממש מן היסוד – מתנוחות הגוף הרצויות וטכניקות המדיטציה המקדימות – ועד לטכניקות המדיטציה המתקדמות של שני בתי הצ'אן של לינג'י וקאודונג.
הפגישות הן בתרומה (דאנה) כרוחב לבם של המשתתפים.

אנא קראו בתשומת לב את המידע שלהלן:

הרשמה

ההשתתפות בשבת היא בהרשמה מראש בלבד.

ההשתתפות היא ביום מלא בלבד.

ההרשמה נעשית על ידי מילוי טופס למילוי טופס הרשמה

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfFL_B9L5ucWYRLT0Vmxg72qotVqyjLciMqWI92yP3nEunKGA/viewform

התחייבות להשתתפות
שימו לב. מספר המקומות מוגבל. כאשר אתם נרשמים אתם מצהירים על כוונתכם להגיע.
הרשמה וביטול מאוחר עלולה למנוע ממישהו אחר השתתפות!
אנא הירשמו רק כאשר אתם משוכנעים שאתם רוצים ויכולים להגיע.

ביטולים
אם נרשמתם ואינכם יכולים להגיע אתם מתבקשים לבטל את השתתפותכם כדי לפנות מקום לממתינים.
הביטולים נעשים דרך המייל stellasr219@gmail.com

עלויות ההשתתפות
המפגש נערך על-פי מסורת ה'דאנה' – כלכלת הלב: ההוראה והמקום ניתנים ללא מחיר נקוב מראש על מנת לאפשר לכל מי שמעוניינ/ת להגיע ולתרגל ללא תלות במצב כלכלי. במקביל, הקהילה תומכת במורים ובמורות ובמקום באמצעות תרומה שניתנת בסיום המפגש.

תמיכה במורה
התרומה מטרתה לתמוך ביכולת של המורים והמנחים להמשיך ללמד ולאפשר את התרגול.
זוהי תמיכה קהילתית בה כל אחד ואחת נותנים לפי יכולתם/ן על מנת לסייע גם לאלה שידם אינה משגת. מורים רבים המלמדים בקורסים של "תובנה" מקדישים את מרבית זמנם ללימוד ואפשור הדהרמה מתוך נדיבות ורצון טוב לסייע לאחרים בדרך. התרומות מאפשרות להם להמשיך ולעשות זאת – ללא התמיכה של קהילת המתרגלים/ות אין זה אפשרי.

תמיכה בהוצאות המקום
קיום המקום בו יתקיים יום התרגול נשען אך ורק על נדיבות המשתתפים בפעילויות.
המשתתפים מוזמנים/ות לתמוך במקום מנדיבות ליבם.

מה להביא
בגדים נוחים וקלים לישיבה (מכנסי ג'ינס או קורדרוי אינם מומלצים)
שמיכה להתכסות באולם.
נעליים נוחות להסרה.
אוכל – מנה צמחונית לא חריפה שנחלוק בארוחת צהרים משותפת עם שאר המשתתפים.
לבחירה – מוזמנים להביא בנוסף פריט כיבוד קל (עוגה, עוגיות, קפה, תה).
בקבוק מים.
על מנת להשאיר את תרומתכם, תזדקקו לאמצעי תשלום. ניתן לתרום באמצעות צ'ק, או במזומן.
יש במקום כריות מדיטציה וכלי אוכל – אין צורך להביא. המתקשים לשבת על כריות יכולים לשבת על כסאות שישנם במקום.

טרמפים
אנא ציינו בטופס אם אתם זקוקים לטרמפ או יכולים להציע טרמפ ואנו ננסה לעשות את החיבורים עם המשתתפים האחרים.

הגעה
אנא הקפידו להגיע עד 09:45 לצורך רישום והתארגנות, וכדי שנוכל להתחיל בנחת זמן.
גבעת הדהרמה נמצאת במושב בית-חנן (בגבעת האילנות).

מכביש 42 (המחבר בין מחלף עין הקורא וצומת בית עובד) נכנסים לככר הכניסה למושב.
יוצאים בככר ביציאה השלישית (של הצרכניה).
משם ממשיכים ישר בדרך המייסדים בדיוק קילומטר עד למרגלות גבעת האילנות.
במזלג שלפני העליה לגבעה אל תמשיכו למעלה בכביש אלא קחו את הפיצול הימני לדרך המשתלה – שביל לבן (לכיוון השלט שחור לחוות סוסים).

המשיכו ישר על השביל הלבן כ 50 מטר עד שתראו משמאלכם את הכניסה לחניה של המתחם עם שלט "מדיטציה".
ניתן לחנות בשטח החניה שבפנים.
אם החניה כבר מלאה אפשר לחנות לאורך השביל הלבן בצמוד לצידו השמאלי בלבד.
התרגול מתקיים במבנה הלבן בעל הדלת הכחולה.
קישור למפה: https://www.google.com/maps/place/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94%E2%80%AD/@31.932934,34.768558,16z/data=!4m5!3m4!1s0x0:0xe5eb19a4512a91aa!8m2!3d31.9329337!4d34.7685585?hl=iw

מענה לפניות
במקרה של קשיים בכל הנוגע לרישום שלא נענים באימייל stellasr219@gmail.com
ניתן גם ליצור קשר עם סטלה 054-7506655 עדיף לשלוח SMS.

מי יתן ונפיק את מירב התועלת מן התרגול בקורס זה.
מי יתן וכל יצור חי יהיה משוחרר מכאב ומסבל,
מי יתן וכל יצור חי יחיה חיים חופשיים ומאושרים באמת.

את כל הפרטים הללו ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של "גבעת הדהרמה" בבית חנן כאן: https://dharmahill.wordpress.com/714-2/

נא וודאו שקראתם את פרטי ההשתתפות וההגעה בתשומת לב!

נשמח לראותכם 🙂 ♥

"דברי הבודהה – עד כמה הם רלוונטיים לחיינו כיום" שיחת דהרמה שלי במפגש של "שבילים רבים – דהרמה אחת"

אני מעלה לכאן את השיחה שלי שהתקיימה במסגרת המפגש האחרון של "שבילים רבים – דהרמה אחת" שנערך ב-10 לחודש מרץ שעבר בנושא "דברי הבודהה – עד כמה הם רלוונטיים לחיינו כיום", קודם בגרסתה הכתובה ולאחר מכן בגרסתה המוקלטת בוידאו.

הסיבה שהקלדתי והדפסתי את תכני השיחה שלי כמה ימים לפני המפגש היא משום שחששתי שאתקף באלם בפני הקהל ולא אזכור מה רציתי לומר או אתבלבל, אירוע שלצערי קרה כבר במספר הפעמים האחרונות שדברתי בפני אנשים. איכשהו במפגש הזה משהו השתחרר בי, או כמו שאומרים "הגשש החיוור הזכורים לטוב – 'השתחרר ההֶרדוּנג', ויכולתי לדבר בחופשיות רבה למדי מבלי להזדקק לדפים שהדפסתי. יחד עם זאת, לאחר המפגש עיינתי בדפים המודפסים וראיתי שכתבתי כמה דברים חשובים שנעדרו בשיחה המוקלטת, וההבדל בינה לבין הדברים הכתובים ניכר. אז הנה השיחה הכתובה – ובתחתיתה הקלטת הוידאו שלה.

"הרלוונטיות של שיעוריו של הבודהה לימינו"

תוכן ההרצאה למפגש "שבילים רבים דהרמה אחת" שמתקיימת (התקיימה 🙂 ) ביום ששי ה-10 למרץ 2017

מאת שלמה ש. שפרינגר

כאן, במפגש זה היום, ברצוני לדבר על שיעוריו של הבודהה עצמו. אני מעדיף לומר "שיעורים" ולא "כתבים", שכן "כתבים", כלומר שיעורים כתובים, הם רק ביטוי אחד של שיעוריו של הבודהה. בתחילה הוא מסר אותם בעל-פה והם שוננו ונשמרו בזיכרונם של המשננים. לאחר מכן שיעוריו הפכו למזמורים, הועלו על כתב, פוסלו בפסלים, צוירו על קירות של מערות ומקדשים, והפכו לתבליטי קיר. הסיבה לכך שאני מדבר על שיעורים ולא על כתבים, היא משום שאני נמנע במתכוון מכל האסוציאציות הקשורות לכתבים כמשהו שאפשר לקרוע או לשרוף, פעולה החביבה על בודהיסטיים מערביים וגם בישראל, או כמשהו ישן ועבש, דעה החביבה על אותם בודהיסטים דנן, ובמיוחד בין אלה מהם הרואים בעצמם תלמידי זן; כי השיעורים של הבודהה, יותר מכל ביטוי גשמי שלהם, אצל אלה שבאמת רואים את הטוב והתועלת שבהם, שהגשימו אותם בהווייתם ובחיי המעשה שלהם כבר יותר מ-2500 שנים, ושממשיכים לראות את הטוב והתועלת שבהם ולהגשים אותם עד ימינו אלה, שיעורים אלה לא ניתן לשרוף או לקרוע ולעולם אין הם מתיישנים ומתעפשים.

מרוב עיסוק בפילוסופיות בודהיסטיות שונות על-פי אסכולה כזו או אחרת כדוגמת המַדְהיַמַקָה של  נָאגָארג'וּנָה, "דרך האמצע" של הריקות, השׁוּניָאטָה, או מרוב קריאה עד זרא באנתולוגיות של סיפורי זן כתושים עד דק על מורים ותלמידים שמפגינים לכאורה את "אי-היצמדותם" לבודהה ולתורתו בקריעה של דבריו המודפסים על נייר אורז או בשריפה וניתוץ פסליו, אנחנו שוכחים את מי שהיוו את ההשראה האדירה לכל אלה, דהיינו, את הבודהה עצמו ואת הדהרמה שלימד. כשאני מדבר על הבודהה והדהרמה אני לא מדבר רק על השיעורים שמסר במה שידוע כאוסף דרשותיו המוקדמות בקאנון הפָּאלִי, אלא גם על דרשותיו המאוחרות יותר, אלה הידועות לנו כסוטרות המהאיאנה.

מעטים יודעים עד כמה אדיר הוא הכבוד שרחשו חכמי הצ'אן בסין לדבריו של הבודהה. הם היו נודדים ממנזר למנזר אחר מורים-מומחים שקראו את הסוטרות ופירשו אותן בפני קהל רב של אנשים, נזירים ונזירות ואחרים; הם העתיקו ורשמו את הסוטרות בדם שהיו מקיזים מקצות אצבעותיהם, כמו שעשה חכם הצ'אן הגדול בן המאה ה-16 הָאן-שָׁאן, כשהעתיק ורשם את סוטרת "זר הפרחים". דוגמה נוספת לכבוד העצום הזה נמצאת בסיפורו של מורה וחכם הצ'אן המודרני הענן הריק, המספר על אחד מקיסרי סין שרצה להזמין נזיר מואר כדי שיוביל את טקסי הפרידה והשחרור למען אמו שמתה זמן קצר קודם לכן. כדי לבחון את השגתם של הנזירים שהזמין, קבר את סוטרת "היהלום חותך הספק" תחת מפתן הכניסה לארמונו, ורצה לראות מי מהם יבחין בה. כל הנזירים שהוזמנו לארמון עברו דרך מפתן הכניסה בהליכה מבלי להבחין בדבר,  ורק הנזיר המואר היחיד שהגיע עצר לפני המפתן, ירד על ברכיו, הצמיד את כפות ידיו זו לזו וסירב בתוקף להיכנס לארמון, למרות ששומרי הסף ניסו להכניסו פנימה בכוח. כשדווח לקיסר על המקרה הוא ידע שהנזיר המואר שחיפש הגיע. הוא בא לקבל את פניו באופן אישי ושאל אותו "למה אינך נכנס?" הנזיר ענה, "אינני מעז, משום שעותק של סוטרת היהלום קבור כאן." "ומה אם תיכנס לארמון כשאתה על ראשך?" שאל הקיסר. מששמע זאת הנזיר נעמד על ידיו ודילג בסלטה אל תוך הארמון. ובסוטרת המהאיאנה של "הלוטוס של החוק הטוב", מתוארים בפירוט מעלותיהם האדירות של כתיבה, העתקה, תרגום והפצה של דרשותיו של הבודהה, והקרמה המצוינת שתהיה מנת חלקם של אלה העוסקים במלאכות הללו.

לאור דברים אלה, אפשר לראות שערך עבודתה של ד"ר קרן ארבל בשבילנו תלמידי הדהרמה בישראל, הוא עצום. זאת משום שבנוסף להיותה חוקרת של בודהיזם מן המעלות העליונות, היא מנגישה לנו בעברית, בשפת אמנו, את דרשותיו של הבודהה אותם תרגמה היישר מפאלי מבלי שתזדקק לשפת תרגום מתווכת אחרת. כאן גם אני רוצה להודות לד"ר קרן ארבל על הכבוד הגדול שחלקה לי כשבקשה את עזרתי הצנועה בפרוייקט הנפלא שלה של תרגומי הסוטרות לעברית. ברצוני עוד להוסיף, שכל מי שירצה ללמוד באופן עיוני את הבודהיזם עצמו, את מה שהוא הבסיס לכל האסכולות המאוחרות יותר ושבעצמו מגלם את הדרך לכל אורכה ועד ליעדה שהם שחרור מוחלט מסבל והתעוררות, די יהיה ללמוד את ספרה של קרן ארבל "דברי הבודהה" יחד עם הספר "בודהיזם, היסטוריה הגות ותרגול", ומובטח למי שיעשה זאת שעיקרי הבודהיזם יונחו בכף יד כל מי שיעשה זאת.

עד כה דיברתי רק על החשיבות העצומה של  שיעוריו של הבודהה ועל הכבוד הרב שרחשו להם אפילו אלה הידועים כ"שוחטי הפרות הקדושות" של הבודהיזם, חכמי הצ'אן והזן. אבל מהי הרלוונטיות של שיעוריו לגבינו אנו, בזמננו המודרני?

ראשית, עלינו להבין על מה שיעוריו של הבודהה מדברים ומה הם מלמדים. בתמצות רב, השיעורים מדברים: 1. על התודעה-הכרה שלנו ועל האופנים בהם היא פועלת במצבה רגיל, דהיינו – מצב בו אנו חווים את חיינו על-פני מנעד מגוון ורחב מאוד של סבל מאי הנחת וחוסר שביעות הרצון המעודנים ביותר שנוכל לחוש ועד לסבל הגדול ביותר שנוכל לחוש; 2. על האפשרויות הגלומות בתודעה של חירות עילאית, מוחלטת ובלתי הפיכה מכל מנעד הסבל כפי שתיארתי למעלה ועל יכולות אדירות של תפישה חושית וידיעה החורגות הרחק אל מעבר ליכולות הרגילות שלנו, ושביחד נקראות בטרמינולוגיה הבודהיסטית 'שחרור מסבל והתעוררות'; 3. על מה שיש לעשות ואיך לעשות זאת אם ברצוננו להשיג את אותה חירות עילאית כפי שתיארתי קודם לכן.

במילים אחרות, נוכל לומר ששיעוריו של הבודהה הם למעשה מפות נפש, או מפות תודעה, המתארות את נופיה, נתיביה, ואת היעד אליו כמה מן הנתיבים הללו מובילים, והוא השחרור מסבל וההתעוררות; מפות נפש שמי שלומד אותן לומד למעשה את עצמו ואת האפשרויות הגלומות בו, ואת הנתיבים בהם עליו ללכת או לנסוע, כדי להשיג את היעד הזה של שחרור מסבל והתעוררות.

את הרלוונטיות של שיעוריו של הבודהה אני רוצה להדגים באמצעות אחת מדרשותיו החשובות והמפורסמות ביותר, והיא הדרשה אודות ארבעת מוקדי תשומת הלב, הסטיפהאטנה-סוטה. גם סוטרות אחרות יכולות לשמש כדוגמאות טובות, אבל יתרונה של הסטיפהאטנה על פניהן היא בדחיסות ובפירוט הרב של מושאי ההתבוננות המתוארים בה, למי שירצה לעשות את המדיטציה שלו על-פיה.

הסוטרה מחולקת לארבע קטגוריות ראשיות והן: 1. גוף; 2. תחושות-הרגשות; 3. תודעה ו-4. מושאי תודעה. האם יש פה מישהו בקהל שאין לו את אחת או יותר מ-4 הקטגוריות הללו? האם יש פה מישהו או מישהי שאין להם גוף? שאין להם תחושות והרגשות? שאין להם תודעה או שאין לתודעה שלהם תהליכים שונים שיכולים לשמש כמושאים של התבוננות?

כל אחת מן הקטגוריות הללו מחולקת הלאה לקטגוריות משנה שהן סדרות של מושאי התבוננות השייכים לאותו סוג, וסדרות אלה עצמן מחולקות בתוך עצמן למושאי התבוננות פרטניים. לדוגמה, קטגוריית מוקד תשומת הלב של הגוף מחולקת ל-6 קטגוריות משנה. הקטגוריה השנייה שעוסקת בתנוחות הגוף, מחולקת הלאה ל-4 התבוננויות המתייחסות לכל אחת מ-4 תנוחות הגוף של הליכה, עמידה, ישיבה ושכיבה. האם יש מישהו שתנוחות אלה זרות לו, ושאינו נמצא בהן במהלך חייו? האם פעם אנשים הלכו, עמדו, ישבו ושכבו והיום הם לא?

או, קטגורית המשנה הששית של מוקד תשומת הלב של הגוף הידועה כ"9 ההתבוננויות של אדמת הקבורה". האם יש כאן מישהו מאיתנו שלא ימות, ושגופו לא יתפורר באחד מתשע צורות ההתפוררות המתוארות בסוטרה? האם רק הקדמונים מתו וגופם התפרק, ואילו היום אנחנו לא מתים וגופנו לא מתפרק? אני חושב שלא אטעה אם אומר שהצלחתי, לפחות במידה כלשהי, להבהיר את הנקודה שהיא נושאה של סדרת הרצאות זו, והיא הרלוונטיות של דרשותיו של הבודהה לנו ולזמננו אנו.

לסיום, אני רוצה יחד אתכם הקהל, לבקר באחד מן המחוזות הרחוקים והמעודנים יותר של המדיטציה שאולי פחות מוכר לרובכם, והוא מחוז הנמצא תחת מוקד תשומת הלב הרביעי של ההתבוננות במושאי תודעה, מחוז 5 המקבצים/המצרפים. במשך כשתיים או שלוש הדקות הראשונות נתחיל את המדיטציה שלנו בהתבוננות בנשימה כדי לייצב ולמקד את תשומת הלב והמודעות שלנו במידה כלשהי. לאחר מכן, נפנה את תשומת הלב והמודעות שלנו אל הגוף, וננסה לתפוש ולחוש את כולו בבת-אחת. לא בסריקה כמו שעושים בוויפסנא של גוּאֶנקָה או בגרסאות של מיינדפולנס, אלא ממש בבת-אחת: להיות בתשומת-לב ובמודעות לכך שיש גוף. לאחר מכן, נפנה את תשומת לבנו והמודעות שלנו לתחושות-הרגשות, רובד מעודן יותר של התבוננות. הן לא חייבות כלל וכלל להיות גופניות. פשוט לשים לב ולהיות מודעים לתחושה או הרגשה כללית לגמרי של נעימות, אי-נעימות או ניטרליות. לאחר מכן נפנה את תשומת הלב והמודעות שלנו לרובד התבוננות מעודן עוד יותר, זה של התפישה; לאופן בו אנחנו מתארים מילולית בתודעתנו את ההתנסויות שלנו. הפרשנויות שאנחנו מעניקים להן. למשל, ברגע זה ממש, מתרחש בתודעתנו מונולוג פנימי שמתאר את מה שאנחנו מתנסים בו עכשיו. מה מספר לנו המונולוג הפנימי הזה? ממנו נמשיך ונפנה את תשומת הלב והמודעות שלנו לרובד מעודן עוד יותר של התבוננות. לדפוסים המנטליים שלנו. מהו זה בתוכנו, שגורם לנו לחשוב שוב ושוב את אותן מחשבות, שגורם לנו שוב ושוב לפעול באותם אופנים, ושגורם לנו שוב ושוב לבחור את אותן אפשרויות? מהם התהליכים הללו? איך הם מפעילים אותנו? משם נפנה את תשומת הלב והמודעות שלנו לרובד עדין עוד יותר של התבוננות: אל התודעה-ההכרה, אל המודעות הבסיסית שמלכתחילה מאפשרת את התרחשותן של הפעילויות המנטליות שתיארנו קודם לכן. למה אנחנו מודעים? איך היא, התודעה-הכרה שלנו?

הגעתי לסיומה של ההרצאה שלי. תודה רבה לכולכם על תשומת לבכם הסבלנית לדבריי, שכך אני מקווה, יהיו לטוב ולתועלת הרבים. תודה!

 

 

רטוריקה של זן אינה הארה

מי שמדבר באופן הדומה לזה שדיברו חכמי הזן ומשתמש במילים הדומות לאלה שלהם כפי שתועדו בסיפורי זן ואינו השיג את ההארה האמיתית בעצמו, אינו אלא מדבר דיבור מטעה ומוליך שולל.

לעומת זאת השגתה של התעוררות אמיתית או הארה (ווּ בסינית וסאטורי ביפנית), זהו כבר עניין אחר לגמרי. רובם המוחלט של אלה המחקים את דיבורם של חכמי הזן אולי השיגו את לשון הזן, אבל לא השיגו את תודעת הזן.

הבודהה האמיתי

Chokyi Nyima Rinpoche

Chokyi Nyima Rinpoche

בספר קטן שמאגד בתוכו שיעורים של וג'רהיאנה (בודהיזם טנטרי/טיבטי) אודות התרגולים המקדימים שנקרא The Great Gate (השער הגדול), בחלק שמתייחס לשלוש אבני החן בהם אנחנו הבודהיסטים לוקחים מקלט, המורה הגדול צ'וקיי נימה רינפוצ'ה אומר על הבודהה, אבן החן הראשונה, כך (התרגום מאנגלית והתוספות בסוגריים שלי):

מהו בדיוק הבודהה? אפשר לומר שיש (לו) שני היבטים: ישנו הבודהה הסמלי, וישנו הבודהה האמיתי. הבודהה הסמלי הוא מי שנולד בלוּמבִּינִי, לפני כ-2500 שנים. הוא התעורר אל ההארה האמיתית והמוחלטת על מושב הוַג'רָה (היהלום או כדור הברק והרעם) בבּוֹדְה-גָאיָה, סובב (לראשונה) את גלגל הדהרמה בסָארנָאת' (פארק הצבאים) שבקרבת וָארָאנַסִי, ולבסוף נפטר מן העולם בקוּשִינָאגָאר. זהו מי שאנחנו קוראים לו הבודהה הסמלי, המדריך הרביעי של עידן זה. הבודהה האמיתי, הוא המצב המשוחרר לחלוטין מכל המערפלים, אשר בו כל האיכויות הבלתי נתפשות והכבירות של החכמה, החמלה ושל היכולות, הינן שלמות ומושלמות. במילים אחרות, בכל מקום בו מצב הוויה טהור לחלוטין ומושלם לחלוטין נוכח, זהו הבודהה האמיתי. זהו מושא המקלט המוחלט שלנו, וזהו המושא המוחלט של ההגשמה.

האם ישנן מילים חדות, מדויקות וצלולות יותר מאלה כדי להסביר לנו מיהו ומהו הבודהה? האם ישנן מילים יותר חדות, מדויקות וצלולות מאלה, כדי לומר לנו מהי ההגשמה המוחלטת של הדהרמה, התורה שלימד הבודהה?


 

סדנת המדיטציה של 4 מוקדי תשומת הלב – כיוון ומטרה, עיקרי שיחת המבוא שהתקיימה ביום שלישי ה-24 בינואר 2017

חברים יקרים,

אני רוצה לפתוח שיחה זו קודם כל בהסבר כללי קצר אודות הכיוון והמטרה של המדיטציה כפי שלימד אותה הבודהה בדרשותיו המוקדמות. לאחר מכן אדבר מעט על הבנת הסיבה שלשמה אנו מתרגלים מדיטציה, על המוטיבציה הנובעת ממנה לתרגול המדיטציה, ועל ההקשר בתוכו אנו מתרגלים את המדיטציה. לסיום אדבר מעט על הדרשה עצמה.

הבהרה קטנה לפני שאגש לעיקר דבריי: במקרה והדבר אינו ברור, דבריי מתייחסים אך ורק למדיטציה כפי שהיא נלמדת עפ"י הקאנון הפאלי במיוחד ובכלל במסורות הבודהיסטיות השונות.

 

המדיטציה הבודהיסטית – כיוון ומטרה:

המדיטציה הבודהיסטית מכוונת אל התמרה ושינוי של התודעה למצבי תודעה גבוהים, כשמצב התודעה העילאי והגבוה ביותר הוא המצב של שחרור התודעה מכל גורמי אי הנחת והסבל באופן מוחלט. כלומר, הכחדה מוחלטת שלהם, יחד עם הסרה מוחלטת של כל המערפלים הקוגניטיביים שמונעים מאתנו לראות באופן בלתי אמצעי והישיר ביותר את המציאות על כל היבטיה ורבדיה, פנימה והחוצה, לרוחב ולעומק ובכל כיוון, מה שידוע בטרמינולוגיה הבודהיסטית כשחרור מסבל והתעוררות ובלשון שכיחה ורווחת יותר – ״הארה״.

לא מדובר פה בשינוי נקודת מבט או גישה במובנם הפשוט, אלא במהפך ממשי של התודעה בכל מרחביה ובכל עומקיה. בהכחדה מוחלטת של כל גורמי הסבל, אין הכוונה להפיכת סבלותינו לנוחים יותר לנשיאה; אלא, בירידה אל מקורות ושורשי הסבל כולם בעומק תודעתנו ובהכחדתם שם, כך שלא משנה מה תהיינה הנסיבות החיצוניות ו/או הפנימיות של חיינו, בין אם אנחנו חיים בזוגיות או לבד, בשפע או בעוני, בבריאות או במחלה, בין אם השגנו את מה שרצינו ובין אם לאו, ובכל אירועי חיינו השונים – אלה שאנחנו חווים כטובים ואלה שאנחנו חווים כרעים, תמיד נהיה משוחררים מן הסיבות לסבל ולכן תמיד נהיה שמחים, שלווים ושבעי-רצון.

בהסרה מוחלטת של כל המערפלים הקוגניטיביים, מדובר ביכולת לדעת את המציאות על כל היבטיה ורבדיה לרוחבה ולעומקה, פנימה והחוצה ובכל כיוון, בידיעה בלתי אמצעית לחלוטין וישירה באופן מוחלט. מדוע היבט זה הוא חלק מן השחרור מסבל וההתעוררות? זאת משום שלידיעה יש השפעה משחררת. כלומר, עצם ראיית הדברים באופן הצלול, הבלתי אמצעי והנוכח ביותר וידיעתם לאשורם, משחררת אותנו מן ההשקפות השגויות, מן הידיעה החלקית והמעורפלת, מן הדמיונות בהם אנו שוגים ובתמצות – מן הבורות שלנו ביחס אליהם ולפיכך מן הסבל שנובע מבורות זו.

 

על הקושי בתרגול מדיטציה, הבנת הסיבה לתרגול המדיטציה, המוטיבציה לתרגול המדיטציה וההקשרים בהם יש לתרגל את המדיטציה:

לרוב האנשים, מדיטציה היא תרגול קשה מאוד. העובדה המרה היא, שרובם המוחלט של אלה המתעניינים בבודהיזם לא מתרגלים מדיטציה בכלל, מיעוטם מתרגל אך ורק באופן אקראי בסדנאות שונות או פעם-פעמיים בשבוע במקרה והם חברים בקבוצת מדיטציה כלשהי ורק המיעוט שבמיעוט מתרגל מדיטציה באופן יומיומי קבוע ולאורך שנים. אפילו בקבוצות של מיינדפולנס שם כל מה שאנשים מחפשים הוא להרגיע ולשכך את המתח בו הם חיים, גם ביניהם רק מיעוט שבמיעוט אם בכלל – מתרגלים מדיטציה באופן יומיומי ולאורך זמן. אני רואה לפחות שש סיבות לקושי בתרגול המדיטציה, ואותן אני מונה לפי מה שלהבנתי הוא דרגת הקושי שהן מציבות.

סיבה ראשונה ולפי דעתי גם הקריטית ביותר, היא זו של אי-בהירות בנוגע למוטיבציה שלנו לתרגול. למה בכלל אנחנו רוצים לתרגל מדיטציה? תרגול המדיטציה לרובנו אינו נעים ונוח, ובוודאי לא בשבועות וחודשי התרגול הראשונים. למה אם כן נתרגל מדיטציה, ועוד בנחישות והתמדה על בסיס קבוע?

סיבה שנייה לקושי היא חוסר הבנה או חוסר בהירות באשר להקשר בו אנחנו מתרגלים את המדיטציה. כלומר, אנחנו לא באמת מבינים מה הקשר בין המדיטציה שלנו לבין חיינו היומיומיים, לא מבינים באיזה אופן היא אמורה להשפיע עלינו ומה התועלת שתביא לנו, ומהי התועלת שתרגול המדיטציה שלנו עשוי להביא לזולתנו, אלה שאינם מתרגלים בעצמם מדיטציה. כמו כן רובנו לא מבינים שמדיטציה, על אף שהיא תרגול הליבה של התורה שלימד הבודהה, לא תישא, או בקושי תישא, את פירותיה המבורכים, במקרה והתלמידים לא יתאמנו ולא יטפחו את עצמם בתרגולים האחרים שלימד הבודהה, דהיינו אימון וטיפוח של כללי המוסר והאתיקה והשלמויות או הסגולות הטובות, 10 עפ׳׳י הקאנון הפאלי או 6 עפ׳׳י דרשות המהאיאנה.

סיבת שלישית לקושי היא הבנה לקויה או אי-בהירות בנוגע לטכניקת המדיטציה עצמה. למשל, לא תמיד ברור למתרגלים איך בדיוק להיות מודעים לנשימה, כמו במקרה של המדיטציה הידועה כ״אנאפאנהסטי״, תשומת הלב לנשימה, או מהי בדיוק מדיטציית ה"שיקאנטזה״, מדיטציית ה״רק לשבת״ של הסוטו-זן, בה נדמה למתרגלים ששוטטות מחשבה וחלימה בהקיץ הם למעשה ״רק לשבת״. במילים אחרות, מאוד יהיה קשה לתרגל מדיטציה אם איננו יודעים בדיוק מה כן לעשות ומה לא לעשות בתרגול המדיטציה.

סיבת רביעית לקושי בתרגול היא סיבה מנטלית-רגשית. כלומר, התודעה שלנו מספקת לנו את כל הסיבות למה לא לתרגל וגורמת לנו לחוש השתוקקות לעונג חושי כזה או אחר, טינה, עייפות ולאות, חוסר מנוחה וספק.

סיבה חמישית היא הקושי שמציב בפנינו הגוף שלנו. גם אם נשב בתנוחה הנוחה ביותר, יקשה עלינו להתמיד ולהישאר בה ככל שנרצה. הגוף, כמו התודעה, יתמרד ויתחיל לשגר אותות של הטרדה ומצוקה. במדיטציה, לא רק שאנחנו מאמנים את התודעה שלנו בלהיות ממושמעת, אלא גם את הגוף שלנו אנחנו מאמנים בלהיות ממושמע. אחרי הכול, חופש בין היתר משמעותו היא שאנחנו הופכים להיות בעלי הבית האמתיים של תודעתנו וגופנו, שאם לא כן, עד סיום ימינו על האדמה הם ירדו בנו וחיינו יהיו נתונים להם.

סיבה ששית לקושי היא זו של השקפות שגויות בנוגע למדיטציה. לדוגמה, אחת מן ההשקפות השגויות הללו וכיום אולי הפופולרית מביניהן, היא זו של הסוטו-זן היפני הגורסת שלמעשה אין למה לכוון במדיטציה, אין מטרה למדיטציה, ושהמדיטציה היא סיבת עצמה. גישה זו היא נכונה בהקשרים מאוד ספציפיים, אולם בהקשרים אחרים היא תועה, טועה ומטעה, ובייחוד כשמדובר בתלמידים מתחילים של המדיטציה הבודהיסטית. אינני רוצה לדון כאן בסיבותיה של גישה זו ובהקשרים המקוריים בהם היא נמסרה ונלמדה, וגם לא לשלול אותה באופן גורף. יחד עם זאת אציין שגישה זו אינה עולה בקנה אחד לא עם הדרך בה לימד הבודהה את המדיטציה בדרשותיו המוקדמות באופן כללי ולא עם דרשתו של הבודהה אודות 4 מוקדי תשומת הלב בהקשר שלנו כאן, בה אפשר לראות בבהירות שאינה משתמעת לשני פנים שיש למדיטציה כיוון ומטרה המוצהרת כבר בתחילת הדרשה. זאת ועוד: ללא הבנה ברורה של הסיבה בגינה אנחנו רוצים לתרגל מדיטציה, ללא ידיעת טכניקת המדיטציה עצמה, וללא המטרה אליה המדיטציה מכוונת – יקשה עלינו עד מאוד התרגול בשל הסיבות שמניתי קודם לכן משום שלא תהיה לנו את המוטיבציה הנאותה לתרגול. זוהי נקודה שאין להקל בה ראש כלל, אם בכוונתנו ללמוד ולתרגל מדיטציה באופן רציני ומעמיק.

 

על דרשת 4 מוקדי תשומת הלב

הדרשה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: א', הקדמה, בה נמסר המקום בו הבודהה העניק את דרשתו (העיר קַמָּהסַדהָמָּה שבארץ קוּרוּ), הבודהה מצהיר על המטרה לשמה הוא מעניק את השיעור (טיהור היצורים החיים, התגברות על הסבל לצורותיו השונות והגשמת השחרור המוחלט ממנו), ומתאר בקצרה את עיקריו (4 מוקדי תשומת הלב בגרסה מתומצתת). ב', החלק העיקרי של הדרשה בה הבודהה מתאר בפירוט רב את 4 מוקדי תשומת הלב ואת מושאי ההתבוננות השונים תחת כל אחת מן הקטגוריות הללו; וחלק ג', בו הבודהה מסכם את דרשתו ומצהיר שכל מי שיתרגל את 4 מוקדי תשומת הלב באופן שתיאר לפחות במשך שבע שנים ועד לחצי חודש בלבד, ישיג את אחד משני פירות הדרך העליונים, כלומר, או את השחרור המוחלט או את ההיוולדות האחרונה באחד מן "המשכנים הטהורים" מהם אף פעם לא יירד אל העולמות שמתחתם ומהם ימשיך היישר אל השחרור המוחלט. לקראת הסיום של סיכום דבריו הבודהה חוזר על מטרת התרגול כפי שתיאר קודם לכן בהקדמה ולבסוף מתוארת שמחתם של הנזירים על השיעורים שקיבלו.

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: