Skip to content

לימוד ותרגול סדנאות דהרמה

Shlomo_Shantideva_Meditatingחברים וחברות יקרים ויקרות,

בעקבות פניות של מספר אנשים יקרים שקוראים את דבריי כאן בבלוג, בפייסבוק או במקומות אחרים ברשת, ושל אנשים יקרים שהשתתפו בכמה מן השיעורים שהנחתי בבית-בהאוונא או ב"שבילים רבים דהרמה אחת", ששאלו אם אני מלמד והיכן (בעבר לימדתי), החלטתי לחזור לנסות ולהרים שוב קבוצות של לימוד ותרגול.

לכל מי שעשוי להתעניין בלימודים ותרגול איתי של בודהיזם, כל הפרטים הם בקישור הזה.

אשמח לראותכם!🙂

לאמה טנזין שר מנטרות עם רון כהן וגלעד וייס

לאמה טנזין הנפלא שר מנטרות ב-Meditation Factory
כולם מוזמנים בשמחה גדולה❤❤❤😀

כנסו לדף ה"אירועים מיוחדים" באתר של Meditation Factory

שירת מנטרות-לאמה טנזין

על אי הצמדות לכאורה, *בודהיזם ללא אמונות* ומעשיותה של הדהרמה האותנטית

מדהים לראות איך תלמידי בודהיזם מערביים ובכללם ישראלים, ממהרים לתרגל אי-הצמדות לשיעוריו של הבודהה ולדהרמה שלימד, וממהרים לחבק את *הבודהיזם ללא אמונות* שיצרו בשבילם, משחקים אותה כאילו הם *משוחררים מדעות ואמונות*. אבל אל שאר אמונותיהם, דעותיהם, זהויותם התרבותיות/מגדריות/דתיות/לאומיות/אתניות, השקפותיהם הפוליטיות, רעיונות השווא שלהם ורגשותיהם המתעתעים, הם נצמדים בלפיתה עזה ולא מסוגלים לשחרר אפילו במילימיטר.

חוסר מודעות עצמית? חוסר כנות עצמית? אולי אפילו, הממ.. גוון כלשהו של צביעות קלה?

טעות גדולה היא לחשוב שהדהרמה היא אוסף של דעות ואמונות. באמת, הדהרמה היא אוסף של אמצעים, כולם מעשיים – לשינוי והתמרה של התודעה, בפועל ולא כהשקפה פילוסופית בלבד. לכן עד שלא השגנו את השינוי המבוקש כל שחרור מוקדם של הדהרמה מעלינו הינו טעות. למה הדבר דומה? לאדם שנוטש את ספינתו כשהיא מפליגה בים סוער והוא עדיין לא הגיע למחוז חפצו.

תוספת קטנה לרשומה "השיעור של החלל והאבק או המארח והאורח בצ'אן-בודהיזם"

ברצוני להוסיף כמה מילים משלי לדבריו של הענן הריק אודות ההבחנה בין 'חלל ואבק' או 'המארח והאורח' בצ'אן בודהיזם:

בעיה נפוצה אצל רבים מן המודטים היא ההסחפות אחר מחשבותיהם, רגשותיהם ודמיונותיהם הנודדים תדיר, וחמור מכך האמון שהם נותנים בכל אלה וההזדהות המוחלטת עימם. במדיטציה חשוב מאוד להבין שכל מה שאינו הטכניקה המדיטטיבית עצמה שאנו מפעילים וכל מה שאינו שיעור של דהרמה הינם למעשה דברים שיש לאפשר להם ללכת מאיתנו פעם אחר פעם כשהם מופיעים, משתהים ונעלמים שוב ושוב ללא הפסק. זאת המשמעות הראשונה של הבחנה זו. המשמעות השנייה היא, שהבנה עמוקה ונרחבת של האופנים בהם תודעתנו פועלת ושל טבעה האמיתי, מקדמת אותנו מאוד-מאוד אל עבר השחרור וההתעוררות. ידיעת טבעה האמיתי של התודעה משחררת ואילו הבורות באשר לטבעה האמיתי של התודעה כובלת.

הקישור לרשומה אליה דבריי מתייחסים הוא כאן: השיעור של החלל והאבק או המארח והאורח בצ'אן בודהיזם

מי ייתן וכל היצורים המרגישים ללא יוצא מן הכלל יזכו במהרה לשחרור מוחלט מכל סוגי הסבל ומכל הסיבות לו, וישיגו את החוכמה והחמלה שאינן נושאות פנים ושהינן ללא שום גבול!❤

השיעור של החלל והאבק או המארח והאורח בצ'אן-בודהיזם

באסופת שיעורי הצ'אן שנקראת הדרשות ומילות הדהרמה של הענן הריק בתת פרק של הפרק הראשון שנקרא איך להתחיל את האימון: ההבחנה בין מארח ואורח מסביר חכם ומורה הצ'אן הענק הענן הריק שהאימון במדיטציה של הצ'אן מתחיל באבחנה יסודית בין שני היבטים יסודיים של התודעה הנקראים 'מארח' ו'אורח' או 'חלל' ו'אבק', ומקורה של האבחנה הזו נמצא בסוטרה (דרשה) שנקראת סוּרַנגַמָה (Surangama Sutra). כך אומר הענן הריק כשהוא משלב בדבריו ציטוט של הקטע הרלוונטי מתוך הסורנגמה (התרגום מהמקור באנגלית שלי, וכך גם ההערות שבסוגריים אלא אם ציינתי אחרת):

     איך מתחילים באימון: האבחנה בין אורח למארח:

איך יש להתחיל באימון הצ'אן? באסיפת הסוּרָנגָמַה אָגְ'נַטַקוּנְדִינְיָה האציל מזכיר את שתי המילים `אבק זר` וכאן בדיוק אנחנו צריכים להתחיל את האימון. הוא אמר: 'למשל, נוסע מגיע לאכסניה וירצה להעביר בה את הלילה או לאכול. מיד לאחר שסיים את שרצה לעשות הוא אורז את חפציו וממשיך במסעו, כיוון שאין לו זמן להשתהות עוד. באשר למארח (של האכסניה – כך במקור), אין לו מקום אחר ללכת אליו. המסקנה שלי שזה שאינו נשאר הוא האורח ואותו אחד שכן נשאר הוא המארח. לכן מה שאינו נשאר הוא זר. ושוב, כשהשמיים בהירים, השמש עולה ואורה נכנס אל הבית דרך הפתח, אפשר לראות את האבק נע באלומת האור, ואילו המרחב הריק אינו נע. לכן מה שאינו נע הוא החלל, ומה שנע הוא האבק.'

אבק זר הוא תיאור של מחשבות השווא, והחלל מתאר את הטבע עצמו (או טבע העצמי), שהוא המארח הקבוע שאינו עוקב אחרי האורח בבואו ובעזיבתו. כל אלה מתארים את הטבע עצמו (או טבע העצמי) שהינו נצחי (אינו נע) ואינו עוקב אחרי מחשבות השווא המופיעות ונעלמות בפתאומיות. לכן נאמר: 'אם לא מתחשבים בדברים (כלומר אם אנחנו לא מאפשרים לדברים להסיח את דעתנו ולהפריע לנו, ונשארים ממוקדים באימון שלנו), לא נחוש בשום אי נוחות גם אם נהיה מוקפים בכל הדברים.' באבק שנע מעצמו ואינו מפריע לחלל אשר הינו בבירור חסר תנועה, הכוונה היא שמחשבות השווא אשר מופיעות ונעלמות מעצמן אינן מעכבות את הטבע עצמו שאינו ניתן לשינוי בככותו (סנסקריט: Bhutatathata). זוהי משמעותה של האמירה: 'אם התודעה אינה עולה (נעה בתגובה לדברים), כל הדברים הינם חסרי פגם.'

משמעות המילה שלמעלה 'זר' היא גסה וזו של 'אבק' היא מעודנת. על המתחילים להבין בבירור את ההבדל בין 'מארח' ל'אורח' וכך לא 'ייסחפו להם' אחר מחשבות שווא. כשיתקדמו הלאה, 'חלל' ו'אבק' יהיו ברורים להם ולא תיגרם להם שום אי נוחות בגלל מחשבות שווא. נאמר: 'כשמזהים מחשבות שווא, לא יגרם שום נזק.' אם תחקרו את כל העניינים הללו בתשומת-לב ותבינו אותם, יותר ממחצית מה שהאימון מכוון אליו יהיה די ברור לכם.

רשומה קטנה על מיינדפולנס

מיינדפולנס.

מילה שקנתה לה בשנים אחיזה כה עזה בעולם המדיטציות והניו-אייג׳, מילה שמציינת טכניקה מנטלית-מדיטטיבית, או אולי כמה סוגים של טכניקות מנטליות מדיטטיביות, המבוססות על שיעוריו של הבודהה אודות ׳תשומת הלב לנשימה׳ (פאלי: אָנָאפָּאנָהסַטִי) ו׳ארבעת המוקדים של של תשומת הלב׳ או ׳ארבעת היסודות של תשומת הלב׳ (פאלי: סַטִיפְּהָאטַנָה). מכיוון שכותב שורות אלה מחבב באופן מיוחד את לימוד וידיעת מקורם של הדברים, במקרה והינכם קוראים רשומה קטנה זו, בואו ונתחקה יחדיו אחר מקורותיה של המילה ״מיינדפולנס״.

המילה המקורית בשפת פאלי שתורגמה לאנגלית כ׳מיינדפולנס׳ היא המילה ׳סַטִי׳, ומשמעותה היא ׳היזכרות׳, או ׳תשומת-לב׳. באיזה מובן ׳היזכרות׳ או ׳תשומת-לב׳? במובן של איזכור חוזר ונשנה של דבר מסוים ונתינת הדעת לביצועו. למשל, במקרה של המדיטציה הידועה כ׳תשומת-הלב לנשימה׳, על המודט להזכיר לעצמו שוב ושוב לשים לב אל נשימתו ולהיות מודע לה, לשים לב כשמודעותו מוסחת ממנה, להזכיר לעצמו להחזיר את תשומת-לבו לנשימתו ולהיות מודע לה שוב. בדרשה הידועה כ׳סטיפהאטנה-סוטרה׳, הדרשה על ארבעת מוקדי תשומת-הלב, מופיעה מילה נוספת בצמידות למילה ׳סטי׳ והיא המילה ׳סַמפַּגַ׳נַה׳. טווח משמעויותיה של מילה זו הוא ׳הבנה צלולה׳, ׳עירנות מלאה׳, ׳מודעות מלאה׳, ׳הבחנה׳ ועוד אי-אילו משמעויות קרובות. במילים אחרות, אנחנו יכולים לראות ששני האלמנטים הללו יחדיו חייבים להיות נוכחים בתרגול המדיטציה שלנו: תשומת-לב ומודעות.

מה עם מדיטציות אחרות במסורות הבודהיסטיות השונות (צ׳אן/זן, וג׳רהיאנה/בודהיזם טנטרי וכד׳), או אפילו מדיטציות של מסורות רוחניות אחרות כגון היוגות השונות או המסורות הטאואיסטיות? גם שם, ולא משנה מהי הטכניקה בה נשתמש, בין אם התמקדות בצ׳קרות, הדמיות מודרכות (או דמיון מודרך), התמקדות בנקודות מפתח אנרגטיות בגוף כבדוגמת המסורות הטאואיסטיות ואפילו במדיטציה היהודית מבית מדרשו של הרב הגדול אבולעפיה, בכולן ללא יוצא מן הכלל חייבים לנכוח שני האלמנטים הללו: תשומת-לב (mindfulness) ומודעות (awarness).

מי ייתן ורשומה קטנה זו תהווה מקור לשמחה, רווחה ותועלת לרבים!
בקידה, שלמה ש. שפרינגר❤🙂

תמצית שיעור הצ׳אן של יום השבת ה-31 באוקטובר 2015, אודות הקרמה – המשך

חברות וחברים יקרות ויקרים,

בשבת שעברה המשכנו לדבר על הקרמה, בהתאם למתווה של המורה וחכם הצ׳אן הענק הענן הריק. לא עפ׳׳י הסבריו שלו דווקא, אלא עפ׳׳י הסבריו של בודהידהרמה, פטריארך הצ׳אן הראשון בסין. כדי להכניס לעיניינים את אלה שלא עקבו אחריי עד כה, רק תזכורת קטנה: הענן הריק מדבר על 4 תנאים חיוניים לאימון בצ׳אן והם: 1. אמון בתקפותו של חוק הסיבה והתוצאה, דהיינו – הקרמה; 2. שמירה קפדנית על כללי המוסר והאתיקה; 3. אמון ואמונה בדהרמה, התורה שהבודהה לימד, ובבודהה עצמו כמורה הדהרמה; 4. בחירת שיטת תרגול מדיטטיבית ודבקות בה. אנחנו עדיין מדברים על התנאי החיוני הראשון, אמון בכך שהקרמה אכן פועלת, ואני מסביר את הדברים לפי שיעוריו של בודהידהרמה אשר כינה אותם ״שתי הכניסות ו-4 התרגולים״. שני התרגולים הראשונים מתוך הארבעה מתייחסים לקרמה והם: קבלת הגמול על עוינות וקבלה של הנסיבות. בשיעור הזה דיברנו על קבלת הגמול על עוינות. מהי קבלת הגמול על עוינות? אם זכור לכם כשהתחלתי להסביר את עיקרי הקוסמולוגיה הבודהיסטית, אמרתי שכל הישויות, או היצורים החיים, הינם למעשה זרמים של תודעות מזמן ללא התחלה ועד זמן ללא סוף; שהם כל הזמן לובשים צורה ופושטים צורה בסוגים של שונים קיום בתהליך המכונה ״לידה מחדש״ והידוע יותר כ״גלגול נשמות״ (כאן חשוב להדגיש שאין מדובר בגלגול נשמות כפי ההבנה הפופולארית של רעיון זה. דומה, אבל שונה🙂 ). כל ישות חיה צוברת במהלך חייה מזמן ללא התחלה ועד המצב, הזמן והמקום בו היא נמצאת בכל רגע נתון פוטנציאלים חיוביים ופוטנציאלים שליליים, אשר מגשימים את עצמם בהתאם להם. כך ישות חיה, בהיותה אדם, ואני בכוונה מדבר כרגע במיוחד על צורת הקיום האנושית, כי הדהרמה נועדה קודם כל לאנשים, נושאת סוגים שונים של סבל וכאב הנגרמים לה בידי יצורים חיים אחרים, אנושיים ושאינם אנושיים. באופן רגיל, אנחנו לא רק תולים באופן מוחלט את אושרנו ושמחותינו בנסיבות חיינו החיצוניות (כלומר – ״אם היה לי כך וכך״ או ״אם הייתי כזה וכזה״ או ״אם רק המצב היה אחרת…״ וכו׳), אלא גם את סבלותינו אנחנו תולים באופן מוחלט בנסיבות חיינו החיצוניות (כלומר – ״אם רק היו מפסיקים לפגוע בי, לחמוס את רכושי, לקנא בי, לנקום בי, לרמות אותי״ וכו׳). פה, בנקודה זו, השיעור של בודהידהרמה מורה לנו להתחיל לשנות לחלוטין את עמדתינו המנטלית והרגשית: אנחנו נפגעים, משום שבזמן זה או אחר אנחנו פגענו. אין לנו את מי להאשים, אלא רק לקחת אחריות על פעולותינו. נעזוב כרגע את השאלה של חיים קודמים וחיים הבאים, וננסה להתמקד ביישום המעשי של תפישה זו של הזחת כובד המשקל שאנחנו מייחסים לאירועים השליליים שפוקדים אותנו, מן האחר אלינו עצמנו. זוהי עמדה מנטלית ורגשית אחרת לגמרי מזו שאנחנו רגילים בה, שבה אנחנו תמיד תולים את האחריות לכל הרע שקורה לנו בכל מה שמבחוץ לנו; זהו שיעור של פיתוח סבלנות וסובלנות, של המנעות, או לפחות של כוונה להמנע, מלהשיב לאחרים כגמולם ולנקום בהם. הסיבה שעומדת מאחורי השיעור הזה היא לא רק מוסרית גרידא, אלא גם תודעתית: איננו יכולים להשיג את ההתעוררות כל עוד תודעתנו ממשיכה להיות מעורבת, כבולה ופונה באופן תדיר לאחור אל זיכרון של מה שעשו לנו; זה בכלל לא משנה כלל כמה הצדק עימנו ועד כמה האחר באמת אשם. במילים אחרות, אולי פשוטות יותר: על תלמיד הדהרמה (כאן אני מתכוון למישהו או למישהי שמתרגלים מדיטציה ומיישמים את הדהרמה על שיעוריה השונים באופן מעשי), לאפשר לתודעתו להיות נקייה ומשוחררת מכל מה שכובל אותה, ומעגל זה של היזון חוזר הדדי של השבת-גמול ונקמנות הוא תמיד זיהום וכבל שיש לעשות את המאמץ לנטוש אותו כדי שהתודעה תוכל להמריא ולנסוק באופן חופשי לחלוטין אל השחרור וההתעוררות. בשיעור הבא נדבר על קבלה של הנסיבות, ובכך נסגור את הסבב הנוכחי של השיעורים אודות הקרמה. יהיו כמובן סבבים נוספים, שכן הדהרמה תמיד חוזרת שוב ושוב על עיקרי שיעוריה באופנים שונים ומהיבטים שונים, אבל לאחר שנסיים את הסבב הנוכחי נמשיך אל התנאי החיוני השני לאימון בצ׳אן עפ׳׳י הענק הריק, והוא הקפדה על שמירת כללי המוסר והאתיקה. מי שבמקרה עוקב אחרי שיעורי הצ׳אן שלי, יזכור בוודאי שכבר דיברתי על מוסר ואתיקה, ובקרוב נדבר אודותם שוב.

מי ייתן ושיעור זה יהיה לטובת, תועלת ורווחת הרבים❤🙂

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 30 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: