Skip to content

ארבעת ההרהורים המפנים אל הדהרמה

ברצוני לשתף אתכם בשיעור שנלמד בתוך מסורות הווג'רהיאנה, המפורסמות יותר יחדיו כ"בודהיזם טיבטי". השיעור הזה נקרא "4 התנאים המקדימים הרגילים (לתרגול)" והוא למעשה ארבעה שיעורים שונים ממקורות שונים שחכמי הווג'רהיאנה קיבצו לכלל נוסחה אחת המחולקת לארבעה סעיפים.

ארבעת הסעיפים הללו הם ארבעה נושאים שעל מתרגלי הדהרמה הכנים להרהר בהם תכופות. זאת כדי שימשיכו לשמור על עצמם בנתיבי הדהרמה ולא יטעו לחשוב שיש משהו בחיים הסמסאריים ששווה לאורך זמן לכמוה אליו ולנהות אחריו, ושיכול להעניק אושר, שמחה ורווחה ברות קיימא, שכן כל התופעות הסמסאריות הינן ארעיות, תמיד מקור לאי נחת וסבל, וכולן נעדרות עצמיות קבועה ובלתי תלויה משל עצמן.

ארבעת הרהורים הללו בתמצית הם:

1. נדירותו וערכו הרב של הגוף האנושי
לפי משל מפורסם שנתן הבודהה, ההיוולדות בגוף אנושי היא נדירה כמו המקרה בו צב עיוור בעומק הים פעם ב-100 שנים יעלה אל פני המים וישחיל את ראשו בטבעת עץ או שעם הצפה עליהם. מכיוון שרק בגוף אנושי אפשר להתחיל לצעוד בדהרמה ובאופן המיטבי ביותר גם לתרגל וללמוד אותה, ומכיוון שהשגתו של גוף אנושי היא כה נדירה, אל לנו להחמיץ את ההזדמנות הנדירה הזו אלא להשקיע כמה שיותר בדהרמה כדי להגשים את השחרור מסבל וההתעוררות בעצמנו, וכדי לסייע לאחרים בדרכם גם כן, או לפחות בצמצום והקלה על סבלם.

2. ארעיות ומוות
כל המחשבות שלנו על דחיית תרגול ולימוד הדהרמה נובעות מעצלנות. תמיד נדמה לנו שבעתיד כלשהו, קרוב או רחוק, יהיו לנו תנאים טובים ומתאימים יותר בשביל הדהרמה. אלה הן מחשבות תועות וטועות כמובן, וזאת משום שאפילו בשנייה הבאה איננו יודעים אם נחייה או באיזה מצב נהיה. יכול להיות אפילו שנחייה עד גיל 100, אבל חולים ומעוכים בכל עשרות השנים האחרונות לחיינו. כך שום תנאים טובים יותר לדהרמה לא יגיעו גם בגיל מאוחר. לכן תמיד יש לזכור את הארעיות והמוות, ושאין זמן טוב יותר לדהרמה מאשר *עכשיו*!

3. קרמה
בפשטות: לכל פעולה מיטיבה ומועילה שנעשה תהיה תוצאה מיטיבה ומועילה ולכל פעולה מזיקה שנעשה תהיה תוצאה מזיקה. אנחנו יכולים להתפלפל בעניין הזה עוד שנים ארוכות אבל אם באמת אנחנו יורדים לעומקם של דברים ופורטים את חיינו לפרוטות, אנחנו נראה שכך הם בדיוק פני הדברים. את מה שנזרע ונטפח בוודאות נקצור ואין שום דרך בה יכול להיות אחרת. לכן עלינו להיות מאוד זהירים באופנים בהם אנו פועלים במחשבה, דיבור ומעשה, ולא להקל בכך ראש כלל וכלל.

4. הפגמים של סמסארה
פעמים רבות ישנן תופעות כה יפות, כה קוסמות, כה שובות לב; נשים, גברים, עושר, אהבה רומנטית, מערכות יחסית משמעותיות, טיולים בעולם, ספורט אקסטרים – חוויות והתנסויות משגעות ממש. אבל יש לדעת שאין דבר בכל אלה שיכול להעניק שמחה ורווחה ברות קיימא ושחרור מוחלט מסבל. זאת משום שכל אלה ארעיים, מהווים מקור לסבל ומשתנים כל הזמן. לכן גם אם זרענו את הקרמה הטובה שמאפשרת לנו את ההנאה מהם, אל לנו לטעות ולחשוב שהם כל מטרתם של החיים וחזות כל מה שאפשרי לו לאדם להשיג ולהגשים.

מי ייתן והשיעור הנפלא הזה של החכמים והמלומדים הכבירים הבודהיסטים יהיה לטוב, לתועלת ולרווחת הרבים! 🌷🙏

מודעות פרסומת

רשמים מביקורו של דזונגסאר ג'מיאנג קהיינטסה רינפוצ'ה


כמה רשמים מהפגישה עם המורה הגדול דזונגסאר ג'מיאנג קהיינטסה רינפוצ'ה (רינפוצ'ה הוא לא שם אלא תואר ומשמעותו בעברית "היקר"):

קודם כל הנוכחות שלו נמרצת. הוא צלול כבדולח ומחשבתו חדה כתער. הוא דיבר על 4 המאפיינים של ההשקפה הבודהיסטית הנכונה עפ"י מסורות המהאיאנה ואמר שעל שלושת הראשונים כל האסכולות הבודהיסטיות תסכמנה – גם התהרוואדה. שלושת המרכיבים הראשונים הם אלה הידועים גם כשלושת מאפייני המציאות והם 1. ארעיות; 2. סבל ו-3. היעדר עצמיות קבועה ובלתי תלויה/מותנית. גירסת המהאיאנה של 3 המאפיינים הללו עפ"י רינפוצ'ה היא זו: 1. כל התופעות המורכבות הן ארעיות; הכוונה ב"מורכבות" היא שכל התופעות (חוץ מיוצא מן הכלל אחד, הנירוואנה – התוספת בסוגריים כאן היא שלי) מורכבות ממרכיבים שונים שיחדיו מהווים את אותה התופעה. ברגע שהמרכיבים הללו נפרדים ומתפרקים אותה תופעה חדלה להתקיים ומשתנה למשהו אחר. 2. כל הרגשות הדואליים הם סבל. למה הכוונה? כרגע במצבנו הלא ער אנחנו מנהלים יחסים רגשיים של סובייקט-אובייקט עם הישויות שסביבנו, בין אם ישויות אלה הן יצורים חיים או עצמים דוממים. מכיוון שיחסים רגשיים אלה הם דואליים – גם אלה שאנחנו תופשים אותם כמענגים, סופם יהיה סבל. 3. שוניטא – ריקות. מכיוון שכל התופעות נעדרות מהות עצמית קבועה ובלתי תלויה/מותנית אנחנו אומרים שהן "ריקות". עכשיו הגענו למאפיין מס' 4 עפ"י המהאיאנה והיא הנירוואנה: הנירוואנה היא מחוץ ומעבר לכל קיצוניות. כאן יש הסבר שקשה להסביר אותו וגם קשה להבין אותו, ורינפוצ'ה לא נכנס לעומקו. אני לא רק שלא אכנס לעומקו של ההסבר אלא אפילו לא אנסה להיכנס להרפתקה של לנסות להתחיל ולהסביר את הנירוואנה באופן שרינפוצ'ה הציג את הדברים. אז אשאיר אותם כך ומי שירצה אוכל להפנות אותה/אותו למקורות שונים מוסמכים ממני. כן כן רינפוצ'ה ביקר בעדינות את ה"מיינדפולנס" של ה-MBSR וגם את סטיבן בצ'לור ונדמה היה לי שהוא פשוט שלף את הדברים מתוך ראשי.

עניין נוסף הוא שהיו דברים שאמר ואני ממרומי קטנותי חולק עליו. אבל לו הייתי פותח איתו בדיון זה היה הופך למסובך ואולי גם ארוך מאוד אז פשוט שתקתי. גם ככה רינפוצ'ה לא רצה לענות על כל השאלות וזאת משום שחלקן עסקו בנושאים מסובכים למדי וזמן רב לא היה ברשותנו.

רשמים מביקורה של הנזירה המכובדת ג'טסונמה טנזין פאלמו

לפני שבוע ביקרה בישראל הנזירה הבודהיסטית טנזין פאלמו, והעניקה שלושה שיעורים. הראשון היה שיעור אודות המוות והשיעורים שמסרה בסוף השבוע שעבר היו אודות אחת משתי טכניקות המדיטציה העיקריות של הווג'רהיאנה, הבודהיזם הטיבטי, המכונה בסנסקריט "מהאמודרא" ובעברית מתורגמת כה"חותם הגדול". אבל אינני רוצה לכתוב על מה שהיא לימדה, אלא יותר על התרשמותי ממנה.

טנזין פאלמו היא אשה מערבית, אנגליה, שבצעירותה, כבר בגיל 20 או 21 הפכה לנזירה באחת מן המסורות הבודהיסטיות של הבודהיזם הטיבטי. מי שרוצה לדעת על קורות חייה המופלאים יוכל למצוא אותם בספר אודותיה שנקרא "מערה בשלג" וגם מעט כאן.
טנזין פאלמו היא אדם ואשה שמביסה את כל מה שבחברה שלנו נדמה שהוא מתכון להצלחה ולחיים שמחים ומאושרים: אין לה אהבה רומנטית, ולא זוגיות, ולא מין, ולא פרנסה/עבודה קבועה, ולא פנסיה, ולא שפע כלכלי, ולא צאצאים, ולא הרבה יותר ממעט הכסף שהיא מקבלת כתרומה עבור השיעורים שמבקשים ממנה להעניק ומהגלימות העוטות את גופה. היא אדם שבעצם חייה היא מוכיחה שבשונה מכל מה שרובנו חושבים ומאמינים, אין כל צורך בכל כך הרבה מן הדברים שאנו משתוקקים אליהם כדי לחיות חיים תקינים, חיים שהם בריאים מנטלית, רגשית, וגופנית.

אין בכל הדברים הללו לומר שהיא ענייה מרודה חסרת כל או שהיא משוללת אהבה, אהבה המורעפת עליה מתלמידיה וחסידיה הרבים; אבל כן נראה שחייה לא תלויים בכל אלה. כמי שחיה בהתבודדות של 12 שנים במערה בהימלאיה וגם עמדה בפני סכנת מוות מוחשית, טנזין פאלמו נראית כאדם המשוחרר לחלוטין מכל צורך בדברים הרבים שאנחנו זקוקים להם כל כך ושבלעדיהם אנו חשים ריקנות, דיכדוך וחוסר משמעות, ומשוחררת גם מחרדה לגופה ופחד מכאב וממוות.

מחשבתה צלולה כבדולח ודבריה נהירים וברורים; היא מצליחה בקלילות להסביר גם את הנקודות היותר מעודנות של התרגול הבודהיסטי בכללו ושל המדיטציה בפרט. היא כל הזמן מחייכת, קורנת שמחה ושלווה ומלאה בחוש הומור. היא נעה בקלילות ולא נראה שום דבר שמכביד על גבה או על לבה.

טנזין פאלמו היא דוגמה חיה נפלאה של חיים שמחים, מאושרים, שלווים ומלאי משמעות, דוגמה שמראה לנו שכל כך מעט זה בעצם כל כך הרבה. שייתכן מאוד שעדיפים בהרבה חיים ללא כל אותם דברים שנדמה לנו שהם המקור לשמחתינו הנפשית והגופנית, אולם באמת הם בעיקר המקור לרוב מכאובינו וצרותינו.

מי ייתן וכולנו ללא יוצא מן הכלל, בלי או עם, נהיה משוחררים וחופשיים לחלוטין מכל צרה ומצוקה ושמנת חלקינו תמיד תהיה שמחה, שלווה ורווחה בכל היבטי חיינו 🌹💜🙏🏻🌹💜🙏🏻🌹💜🙏🏻

השורש של כל חוליי התודעה האנושית

על פי מורי הווג'רהיאנה (הבודהיזם הטיבטי), לכל חוליי התודעה האנושית ללא יוצא מן הכלל יש רק שורש אחד: self cherishing I, ובעברית – האני המוקיר את עצמו.

אם לאחר שהתודעה תתמקד, תשקוט ותצטלל בשמטהה, ותרצו להתבונן ולחקור את העניין, אז תראו בוויפסנא, בראייה חודרת, שכך בדיוק הוא הדבר.

המדיטציה של הבודהיסטווה אוולוקיטשוורה על חוש השמיעה

במסורות המהאיאנה (המרכבה הגדולה) של הבודהה-דהרמה הבודהיסטווה אָוַלוֹקִיטֵשְוַרָה מגלם את החמלה המוחלטת ללא תנאים. פירוש שמו לעברית (בקירוב) יהיה משהו כמו "זה שמתבונן בצלילי העולם"או "האדון השומע את בכיות העולם", ופרק 25 בסוטרת "הלוטוס הלבן של הדהרמה העילאית" מוסר לנו שכל מי שימצא את עצמו בצרה ויקרא בשמו של אוולוקיטשוורה או ישנן את המנטרה שלו יינצל מיד.

מהו או מיהו הבודהיסטווה? הבודהיסטווה היא/הוא ישות משוחררת וערה (מוארת) אשר דוחה את כניסתה אל הנירוואנה (השחרור המוחלט) כדי לחזור לעולם שוב ושוב ולעזור ולסייע לכל הישויות החיות בדרך אל השחרור. ישנם אינספור בודהיסטוות ברחבי היקום, אולם כמה מהם מזוהים במיוחד עם המין האנושי, וכל אחד מהם מגלם תכונה מסוימת של התודעה הערה (אוולוקיטשוורה את החמלה והרחמים, מַנג`וּשְרִי את החכמה וכד`).

סוטרת הסוּרַנגְמָה מספרת לנו שהבודהה מכנס 25 בודהיסטוות ומבקש מכל אחד מהם לתאר את המדיטציה שבאמצעותה הגשים את השחרור וההתעוררות. כאן לפני שאמשיך, אסביר בכמה מילים מהי מדיטציה. מדיטציה היא מילה לטינית שמשמעותה המילולית היא "הירהורים". מילה זו אומצה ע"י המערביים הראשונים שחקרו את תורות המזרח כדי לתאר את המגוון הרחב מאוד של טכניקות מנטליות שעוסקות בפיתוח אספקטים שונים של התודעה/ההכרה האנושית, ובהקשר לתורתו של הבודהה מגוון טכניקות אלה עוסקות בפיתוח התודעה/ההכרה האנושית עד למה שאנו קוראים לו – "הארה/התעוררות", "בודהיות" ו"שחרור/נירוואנה", כש"בודהיות" נחשבת כמיצוי והגשמה מלאה ומושלמת שלנו כישויות-חיות. על פי הבודהה-דהרמה אדם חייב לאמן את עצמו כדי שיוכל לפתח את תודעתו/הכרתו כיוון שהתעוררות, בודהיות ושחרור אינם מושגים באמצעות אמונה אלא ע"י יישום פעולות מעשיות, שהן הן המדיטציות השונות אותן לימד הבודהה (יחד עם יישום כללי המוסר והאתיקה והשלמויות כמובן).

עכשיו אנו חוזרים אל האסיפה הגדולה של הבודהה עם 25 הבודהיסטוות: לאחר שכל אחד מהבודהיסטוות סיים את תיאור שיטת המדיטציה שבאמצעותה הגשים את השחרור וההתעוררות, הבודהה ביקש ממי שהיה ראש האסיפה, הבודהיסטווה מנג`ושרי, לחוות את דעתו ולהצביע על שיטת המדיטציה הטובה ביותר לבני האדם, ומנג`ושרי אומר ששיטת המדיטציה של הבודהיסטווה אוולוקיטשוורה היא הטובה ביותר לבני האדם.

הנה התיאור של שיטת המדיטציה של אוולוקיטשוורה בודהיסטווה כפי שנמסרה לנו בסוטרת הסורנגמה:

(תרגום שלי מאנגלית לעברית):

"…ומיד לאחר מכן קם אוולוקיטשוורה בודהיסטווה ממקום מושבו, השתחווה לרגליו של הבודהה והכריז: `זוכר אני, שלפני תקופות-זמן ארוכות ללא-שיעור אשר מספרם רב כשל גרגרי החול שעל שפת הגַנגֶס, בודהה בשם אוולוקיטשוורה הופיע בעולם. בשהייתי עמו, עוררתי את תודעת ההתעוררות וכשנכנסתי לסמאדהי (השתקעות מדיטטיבית של התודעה בעצמה), קיבלתי ממנו את הוראות המדיטציה על איבר השמיעה.

תחילה כיוונתי תשומת הלב אל תודעת השמיעה, ואיפשרתי לצלילים (המגיעים אל האוזן) לזרום עד שהם שככו ונעלמו.

כיוון שהצלילים והאובייקטים שיוצרים אותם אינם לא נשמעו עוד, התודעה נשארה בהירה, תנועה וחוסר-תנועה לא הופיעו שוב.

ההשתקעות המדיטטיבית (של התודעה) העמיקה בהדרגה, וההבדל בין תודעת השמיעה לאובייקטים שיוצרים את הצלילים נעלם.

למרות שתודעת השמיעה חדלה, ההשתקעות המדיטטיבית המשיכה להעמיק.

לאחר מכן, המודעות והאובייקטים אותם היא תופשת הפכו לריקים.

המודעות הריקה התרחבה ללא גבול; לאחר מכן הריקות ואלה שהפכו ריקים (האובייקטים הנתפשים ע"י המודעות) נעלמו.

כיוון שהתהוות והעלמות שככו, הופיעה השלווה.

ופתאום, מעבר לארצי ולשמיימי, הפציע זוהר ללא גבול שנגה אל כל עשרת-הכיוונים.` "

מאמץ נכון – האיבר השישי של הדרך המתומנת של האצילים/דרך שמונת האיברים של האצילים

מאמץ נכון – קובץ pdf

טבע הבודהה שלנו

יש מן תפישה כזו הגורסת שלהיות "שלמים" אנחנו צריכים להיות עם כל מה שיש בנו. תפישה אחרת גורסת שלהיות שלמים היא דווקא להיות בלי.

בדיוק כמו שיהלום הוא שלם לאחר שנוקה מן המחצב שלו, נחתך ולוטש, כדי שיוכל לנצנץ במלוא זוהרו 💎✨

כך גם עם טבע הבודהה שלנו: האימון שלנו בלהפוך לבודהה כדי להיות בודהה הוא בכך שאנחנו "חוצבים", "חותכים" ו"מלטשים" את טבע הבודהה שלנו מתוך הרגשות השליליים, המחשבות השליליות, והמערפלים התפישתיים שמונעים ממנו לזהור בעוצמה למרחקים.

🙏🏻🌺✨🙏🏻🌺✨🙏🏻🌺✨ שבת נפלאה שתהיה לכולנו 🙂

דפי הדהרמה של שלמה שנטידווה

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

http://kerenarbel.com/

את הבודהיזם שלי, אני אוהב אותנטי (שלמה ש. שפרינגר :-) )

Bendowa.Net

הבלוג הזה מכיל טקסטים המתארים את החוויות והתובנות שלי כמתרגל זן כמו גם תרגומים לטקסטים בודהיסטים שונים תוך התמקדות בטקסטים השייכים למסורת הזן

רשימות מן הארץ הטהורה -sukhavati

ཨོཾ་མ་ཎི་པདྨེ་ཧཱུྃ

%d בלוגרים אהבו את זה: